דברי הימים א-ב | פתיחת ספר דברי הימים

חז"ל ייחסו את ספר דברי הימים לעזרא הסופר, וגם במחקר מסכימים שמועד יצירת הספר הוא זמן כלשהו בימי שיבת ציון: לשונו של הספר מכילה מילים מהשפה הפרסית, ברשימות היחס מופיע התיעוד עד מעט אחרי דורו של זרובבל המנהיג בשיבת ציון, והסגנון הספרותי והתיאולוגי דומה לספרי עזרא ונחמיה. בספר דברי הימים יותר מכל ספר אחר, חשוב לשים לב להבדל בין הזמן בו הספר נוצר לבין התקופה עליה הספר מספר. כאמור לעיל, זמן יצירת הספר הוא ימי שיבת ציון, אך הספר מנסה לקפל בתוכו את כל דברי ימי ישראל עד לתקופתו – מאדם הראשון שפותח את הספר, ועד לכורש שחותם אותו.

באופן טבעי, התקופה עליה כותב הספר כבר הוזכרה במקרא, ולספר דברי הימים יש מקבילות רבות לספרים אחרים במקרא. בפרקים הראשונים ישנם הקבלות לספר בראשית, אך בהמשך הספר ההקבלות המרכזיות הינן לספר שמואל בסיפורי דוד, ולספר מלכים בסיפור חייהם של מלכי יהודה. בחלק מן המקרים ברור שעמד בפני הכותב הנוסח של הסיפור מספרי שמואל ומלכים, כאשר דברי הימים נשאר נאמן למקור או חורג בפרטים בודדים. בחלק אחר מן המקרים מחבר דברי הימים מלמד אותנו על פרטים ומאורעות שלמים שאין להם זכר במקום אחר בתנ"ך. כל חריגה וסתירה של ספר דברי הימים מהתיעוד ההיסטורי של ספר שמואל או מלכים צריכה להתבאר במקומה ובאופן נקודתי. אולם, טוב לזכור שגם ספר דברי הימים וגם ספרי שמואל ומלכים הם נסיון לספר את ההסטוריה של עם ישראל, וכמו כל נסיון לספר את ההיסטוריה, ההחלטה כיצד לספר, מאיפה להתחיל, על איזה פרטים להתעכב ואילו פרטים כדאי להשמיט תלויה מאוד במגמת החיבור. גם ספרי שמואל ומלכים וגם ספר דברי הימים הם חיבורים היסטוריוסופיים, שמארגנים את הנתונים של הסיפור ההיסטורי מתוך מגמה חינוכית והשקפת עולם. ספרי שמואל ומלכים, ספרי הנבואה, מספרים את הסיפור מתוך נקודת המבט הנבואית, וספר דברי הימים, הנמצא בכתובים ונכתב בתקופת שיבת ציון, מספר סיפור עם דגשים אחרים, מהזווית של האדם בנקודת מבט ארצית. 

כמו ספרי עזרא ונחמיה, גם בספר דברי הימים ישנה חיבה גדולה לרשימות. רשימות היחס נראות מאיימות ומשעממות, אך גם בהן, עיון מדוקדק יכול לחשוף רעיונות גדולים. רשימות היחס יימשכו מתחילת הספר ועד לסוף פרק ט' ויכללו סקירה של מרבית שבטי ישראל. פרק א' מציג את ההשתלשלות מאדם הראשון ועד לישראל, ולאחר מכן את שושלתו של עשו ומלכי אדום. מקור הרשימה הראשונה הוא בעיקר תמצית של בראשית ה', ומקור הרשימה השניה בבראשית ל"ו. בהשוואה בין המקור בספר בראשית ה', לבין הרשימה שמופיעה בספר דברי הימים, ניתן לראות שבדברי הימים הושמטו פרטים כמו הגיל בו האדם נפטר, הגיל בו ילד את הבן הבא בשושלת, והולדת בנים ובנות נוספים. השמטה זו מייצרת קצב גבוה לרשימה ומעבר מיידי מדור לדור: "אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ:  קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד:  חֲנוֹךְ מְתוּשֶׁלַח. לָמֶךְ:  נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת" (א, א-ד). בניה זו מכוונת ומתאימה למגמת הרשימה. הסיפור האמיתי מתחיל רק בעם ישראל, ואולי בעיקר בדוד המלך, ולכן הספר שועט קדימה עד שמגיע לנושא עליו רוצים לדבר – ובדרך משיל הצידה את כל הסחות הדעת. 

פרק ב' ממשיך בתיאור רשימות היחס, ומתקדם לקראת הבחירה בדוד המלך. תחילה מוצגים כלל שבטי ישראל, לאחריהם שושלת יהודה, מתקדמים בשושלת לשושלת פרץ, ומשם לשושלת חצרון. משושלת חצרון עוברים להתקדמות מהירה בדורות עד לשושלת ישי, ומשם בוחרים בדוד. בעבודת הדוקטורט שלו, בנושא רשימות היחס בספר דברי הימים, ד"ר נריה קליין מצביע על שימוש נרחב במספרים טיפולוגיים בתיאור בחירת דוד. ישנם שבעה צאצאים ליהודה (ב, ג־ה), שבעה ברשימת בני זרח (ב, ו־ח), שבעה דורות מרם עד לישי (ב, י־יב) שבעה בנים לישי ודוד השביעי (ב, יג־טו), שבעה שמות ברשימת בנות ישי (ב, טו־טז), ובפרק הבא שבע נשים לדוד, כשהאחרונה היא בת שבע. (ג, א־ה). לאחר ההגעה לדוד המלך הרשימה חוזרת אחורה ומפרטת לגבי שאר הענפים בשבט יהודה.