פרק א' בדברי הימים לאור ספר בראשית

אליהו עסיס (מחזור טו)

בפרק א' בדברי הימים מובאים סדרי הדורות מאדם עד יעקב. בפרק מוזכרים עשרה הדורות מאדם עד נח, ותיאור צאצאי בני נח עד אברהם. מכאן ואילך מתעלם הכתוב משאר השושלות ומתרכז בצאצאי אברהם – יצחק, ישמעאל ועשו, ובהמשך (פרק ב') מתחיל בתיאור שושלות בני ישראל.

במאמר זה נעסוק בשלוש בעיות המתעוררות בפרק.

* * *

ראשית, יש לעמוד על הקשר ההדוק בין פרק זה לספר בראשית. הפסוקים בפרק זה הם ציטוט כמעט מדוייק מספר בראשית או שהם מבוססים על ספר בראשית באופן ישיר, וכיוון שכך כל שינוי בציטוט הוא מכוון ודורש הסבר.

פסוק ל"ב:

"ובני קטורה פלגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן".

בבראשית (כ"ה א-ג) כתוב:

"ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה: ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח: ויקשן ילד את שבא ואת דדן...".

אין ספק שהפסוק בדברי הימים מבוסס על הפסוקים בספר בראשית, אך ההבדל ביניהם בולט. בבראשית משמע שאחר מות שרה, אברהם לקח אשה אחרת ושמה קטורה. אך הכתוב בדברי הימים מתעלם מכך, ואדרבה משנה: "פלגש אברהם".

פסוקים מ"ג-נ"ד:

"ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל בלע בן בעור ושם עירו דנהבה: וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה..."

קטע זה בן 12 פסוקים הוא ציטוט מדוייק של פרק ל"ו בבראשית פסוקים ל"א-מ"ג, אך בשינוי קטן. בפסוק נ"א בדברי הימים בסוף רשימת המלכים כתוב על הדד – המלך האחרון ברשימה – "וימת הדד". תוספת זו נראית לא משמעותית, כיוון שהביטוי הזה מופיע אחר כל מלך ברשימה. אך אדרבה, כיוון שהקטע הוא ציטוט מדוייק מבראשית,הרי גם שינוי "אינו משמעותי" זה מעורר תמיהה.הזכרת מותו של כל מלך מציינת את סיום מלכותו, ותחילת מלכותו של המלך שבא אחריו. אך הדד הוא המלך האחרון ואם כן מדוע לציין שמת? עצם העובדה שהדד מת אין בה חידוש, ונראה שאין ראוי לציינה.

"בני אברהם יצחק וישמעאל" (פסוק כ"ח).

למרות שישמעאל גדול מיצחק, נזכר יצחק קודם. נראה שהסיבה לכך היא שיצחק הוא הבן הנבחר והוא ממשיכו של אברהם, ומפני חשיבותו נזכר יצחק לפני ישמעאל.

אם כך יקשה לנו פסוק ל"ד: "בני יצחק עשו וישראל". כפי העולה בספר בראשית ברור שישראל הוא הבן הנבחר והוא ממשיכו של יצחק. אם כן מדוע נזכר עשו לפניו?

עונה על כך המיוחס לתלמיד הרס"ג בפירושו: "הקדים את עשו לפי שמעוטים דבריו ורוצה להסתלק ממנו ולסיים בישראל...". אך פירוש זה קשה, שכן ניתן לפרט את שושלת עשו תחילה ובכך "להסתלק ממנו", ואף על פי כן להזכיר את ישראל לפניו בפסוק. ואכן, זוהי דרך הכתוב בפרשת יצחק וישמעאל, ואם כן חוזרת השאלה, מדוע שם עשו קודם לשמו של ישראל.

* * *

הבנת ההשקפה העומדת ביסוד הפרק, תפתור בעיות אלו.

"אברם הוא אברהם" (פסוק כ"ז).

אין הכתוב מציין את שמו החדש בלבד אלא מציין גם את שמו הקודם. נראה שהכתוב רוצה לרמוז לרעיון העומד מאחורי החלפת השמות. היינו בחירת אברהם וזרעו – "אברם הוא אברהם" הוא "אב המון גויים" (בראשית י"ז, ה).

תיאור השושלות פותח בתחילת ההיסטוריה האנושית, אך המגמה היא להגיע לאברהם ובו להתרכז, מתוך התעלמות משאר בני דורו הרבים. זאת, מתוך השקפה שאברהם הוא בחיר הגויים, אב נבחר לזרעו ממשיכי דרכו.

אך לא כל זרעו הם ממשיכי דרכו, אלא יצחק לבדו הוא ממשיכו. פרק א' בדברי הימים מבליט רעיון זה, על ידי הקדמת שמו של יצחק לשמו של ישמעאל, ובהתייחסות לקטורה כאל פילגש ("ובני קטורה פילגש אברהם … "), לעומת ההתייחסות אליה כאל "אשה" בבראשית, הכתוב מדגיש ששאר בניו של אברהם הם בני פילגש, ואילו יצחק הוא הממשיך את אברהם באופן טבעי בלי עוררין (וכך מפרש המיוחס לרש"י בפסוק ל"ב, וזוהי הנימה העולה מפירוש הרד"ק שם).

אם נמשיך בקו זה תקשה ביתר שאת השאלה השלישית, שהרי מסדר כתיבת בני יצחק משמע שעשו הוא ממשיכו של יצחק ולא יעקב?!

כנראה, הפסוק בדברי הימים, המציין את עשו לפני ישראל, מתייחס לזמן בו עשו היה ממשיכו של יצחק – לפני שנדחה.

ואכן הכתוב בדברי הימים, בעקבות ספר בראשית, ממשיך לתאר אץ עשו כבן הנבחר. "ואלה המלכים אשר מלכו באדום לפני מלך מלך בישראל … ". הפסוק משווה את מלכויות אדום וישראל ומציין את המלכים אשר מלכו לפני שמלך מלך בישראל. נראה שמגמת הקטע היא לרמוז שעשו הוא הנבחר ומלכותו קדמה למלכות ישראל.

אך ספר דברי הימים, שלא כספ בראשית, באותו קטע עצמו מרמז לירידת מלכות עשו.

"וימת הדד" – המלך האחרון שמלך באדום לפני מלוך מלך בישראל מת! כאמור, מותו של מלך מציין את סיום מלכותו ותחילת מלכות המלך אחריו. כיוון שהדד הוא המלך האחרון, מדוע יש צורך לציין שמת?

אלא נראה שמגמת הכתוב היא לרמוז שמלכות אדום שקעה. לאחר הדגשה זו בפרק א' מפרט הכתוב בפרק ב' את שושלות בני ישראל ובמיוחד את שושלת בני יהודה אשר מזרעו קמו המלכים לישראל. הכתוב בדברי הימים מעמיד את שקיעת מלכות אדום מול עליית מלכות ישראל.

* * *

לפנינו פרק שאמנם נראה במבט ראשון כתיאור עובדות יבשות גרידא, אך ניסינו להראות שגם בפרק כזה מצוי עומק ומשמעות.