דניאל | פרק ט | תפילת דניאל

דניאל מתפלל תפילה שחלקים ממנה נאמרים גם בתפילות שלנו היום. התפילה היא תפילה על הגאולה, והיא מגיעה על רקע חישוב ממנו עולה שמלאו ימי החורבן אותם קצב ירמיהו: "בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה:  וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲ–דֹנָי הָאֱ–לֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר" (ט, ב־ג). ניתן לראות בכך תגובה אנושית שקשורה לכל חישובי הקצים שהוזכרו בפרק הקודם – דניאל מבין שהעונש הקצוב כבר עבר ובא בטענות לה' שיחזיר את ישראל לגבולו. הרב מדן (ספרו, עמ' 164־168)(ראו תמצית דבריו כאן) מציע משמעות נוספת לתפילת דניאל. אם חוזרים לנבואת ירמיהו אפשר לראות שיש שני תנאים לגאולה – מלואת ימי העונש, וגם תפילה: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה... וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם" (ירמיהו פרק כט, י־יב). לדניאל חשוב להתפלל כדי לא להחמיץ את השעה, ולהראות לקב"ה שעם ישראל מעוניין בגאולה. זו נקודה משמעותית ביחס לחישובי הקצים – לפי הרב מדן, הגאולה לא קבועה מראש כגורל שלא ניתן לשינוי, אלא מופיעה כשעת כושר וכמבחן שעלינו לעמוד בו.

בתגובה לתפילה מתגלה בפני דניאל המלאך גבריאל ומעמיד אותו על חישוב אחר: לא שבעים שנה, אלא שבעים "שבועים". כלומר, שבעים מחזורים של שבע שנים = 490 שנה. בתוך המחזורים האלו יש חשבון מפורט עם אירועי ביניים, שהוסיפו לחידתיות של הספירה והובילו את חכמי ישראל (וגם את חכמי הנוצרים) להציע הצעות שונות למשמעות המספרים לאורך הדורות. לאחר 49 שנה מתחילת הספירה המשיח הנגיד יבנה את ירושלים: "וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מֹצָא דָבָר לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד מָשִׁיחַ נָגִיד שָׁבֻעִים שִׁבְעָה" (ט, כה). לאחר 62 מחזורים – 434 שנים – יהיה משבר: "וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת" (ט, כו), ולמשך חצי שבוע הזבח יפסק: "וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם וְעַד כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל שֹׁמֵם" (ט, כז). בכל מקרה נראה שהמסר עבור דניאל עצמו הוא שמחזור הגאולה הוא לא קצר כמו שנראה.

המפרשים מציעים אירועים שונים עליהם מוסב החזון. רש"י מפרש את החזון כמוליך מחורבן בית ראשון ועד חורבן הבית השני, 490 שנה לאחר מכן בידי הרומים. הרב יואל בן נון (בקטע הקצר המצורף) מפרש גם את החזון הזה כמוסב על מעשי יוון הרשעה. לפי זה השבתת הזבח שמופיעה בחזון היא חלק  מגזרות הדת היווניות של ימי אנטיוכוס.