דניאל | פרקים י-יא | החזון האחרון של ספר דניאל

בפרקים י"א-י"ב מופיע החזון האחרון של ספר דניאל, שהוא המפורט מכולם. קודם לכן בפרק י', הפסוקים מתארים באריכות את חווית ההתגלות שדניאל עובר – שהיא חוויה קשה ומבהילה. המראה וקול הדברים גורמים לדניאל לאבד את כוחו ולהתעלף: "וָאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּחַ... וּכְשָׁמְעִי אֶת קוֹל דְּבָרָיו וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה" (י, ח-ט). פעם אחר פעם, דניאל נדרש לעזרת המלאך שיחזק אותו, יקים אותו ויתן בו כוח לעמוד ולדבר (פסוקים י, טז, יח-יט). מעניין להשוות את התיאורים הללו לתיאורים דומים שנאמרו אצל יחזקאל (א, כח; ב, א; ג, כג-כד).

המלאך מספר לדניאל על מאבקיו עם "שר פרס" ואת הגעת "שר יוון" ומדבריו אנו למדים על סוג חדש של מלאכים: מלאכים הממונים על האומות, המנהלים ביניהם מאבקים מקבילים למאבקים בין האומות על פני האדמה. בפרק י"א, המלאך הדובר אל דניאל מתחיל לפרוס בפניו את קורות הממלכות בעתיד: לפרס יעמדו ארבעה מלכים שהרביעי יהיה החזק מכולם, והוא יובס בפני יוון, שהיא תהיה המעצמה השלטת הבאה. מכאן ואילך, הפרק ממשיך ומתאר את קורותיה העתידיים של מלכות יוון ותמורותיה במזרח התיכון, כאשר כל פרטי הנבואה ניתנים לזיהוי בהיסטוריה המוכרת לנו (מוזמנים לעיין בפירוש דעת מקרא שמביא את הדברים על סדרם): המלך הגיבור, הראשון למלכות יוון – הוא אלכסנדר מוקדון, והפיצול לאחר מותו, בין השאר ל"מלך הצפון" ול"מלך הנגב", מתאים לבית סלווקוס ששלט באיזור הצפוני, ולבית תלמי ששלט באיזור הדרומי. שני בתים אלה נאבקו על השליטה בארץ ישראל, וזו עברה מיד ליד כמה וכמה פעמים; תמורות אלה מתוארים בפירוט בחזון שבפרק.

החל מפסוק כ"א מתוארת תקומתו של מלך "נבזה" שיכבוש את ארץ ישראל, יחלל את המקדש ויגזור גזירות כנגד קיום המצוות – "וזעם על ברית קודש". התיאור מתאים לאנטיוכוס הרביעי, המוכר לנו מסיפור חנוכה. במסגרת תיאור המאורעות מובאת מעבר להתמודדות עם האיום החיצוני של אנטיוכוס – גם התמודדות פנימית בין "משכילי עם" השומרים את הברית, לבין "מרשיעי ברית" שנוטשים את ברית המצוות.

פרקים י"א-י"ב הם מן המפליאים שבפרקי המקרא. תיאור החזון העתידי, בצורה מפורטת ומדויקת כל כך, הוא דבר שאין לו אח ורע במקרא והוא אומר דרשני. הרב יעקב מדן (בספרו: דניאל – גלות והתגלות, "החזון האחרון") עומד על ייחודיות האתגר של עם ישראל בתקופת אנטיוכוס ביחס לאתגרים שקדמו לתקופה זו. עד אנטיוכוס, עם ישראל היה צריך להתמודד עם איומים במישור הצבאי-לאומי. בתקופת אנטיוכוס, לראשונה, מגיע שליט ואומר שאין לו כל בעיה עם קיומו של העם בארצו. הדרישה שלו היא דרישה דתית: עזיבת ברית התורה והמצוות. הצעתו וגזירותיו יכולים להיות קוסמים מאוד, שהרי מי שיציית יזכה להשתלב בתרבות משגשגת ולזכות לחיי נחת ורווחה. הרב מדן מציע שמחמת גודל האתגר, נכתב ספר דניאל שמהווה הקדמה והכנה לאתגר זה: ראשית, הסיפורים שבספר דניאל מציגים את מסירות נפשם של יהודים בגולה על קיום המצוות (סירוב דניאל וחבריו לאכול מפתבג המלך, סירובם של חנניה, מישאל ועזריה להשתחוות לצלם, והתמדתו של דניאל בתפילותיו על אף גזירת מלך) – ובכך משרטטים לראשונה את המודל של מסירות נפש על קיום מצוות כנגד גזירות, כהכנה לדורות הבאים. ובנוסף, חזונותיו המפורטים של דניאל נועדו גם הם להוות הכנה לאתגרים העתידיים, ולעורר מראש תקווה והבטחת ישועה לאחר הקשיים הרבים.