שיר השירים | מבוא

שיר השירים הוא לכאורה קובץ של מזמורי חיזור בין בחור ובחורה, או במילות הספר: דוד ורעיה. השאלה מהי משמעותו של הספר ומדוע הוא נכנס למקרא היא שאלת יסוד שעומדת בתשתית לימוד הספר. בחז"ל התקיים דיון סוער האם שיר השירים נחשב חלק מכתבי הקודש: "ר' יהודה אומר שיר השירים מטמא את הידים (=דהיינו נחשב חלק מכתבי הקודש, שמטמאים את הידיים משום גזירה)... רי"א קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלוקת ... אמר ר"ע חס ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו ש"ה לישראל שכל כתובים קדש ושיר השירים קודש קדשים" (משנה ידיים ג, ה).

ד"ר יושי פרג'ון בשיעורו המצורף (https://youtu.be/CVNCUlfhPOg) מציע שהמחלוקת האם שיר השירים נחשב חלק מכתבי הקודש נוגעת להתלבטות עקרונית יותר סביב דמותו של שלמה המלך. מספר מלכים אנחנו מכירים את הטרגדיה והפער בין דמותו של שלמה המלך בפרקים הראשונים של ספר מלכים א', בהם שלמה הוא מלך צדיק הכוסף לה' ובונה את המקדש, לבין פרק י"א בו שלמה מידרדר בפנותו אחר נשים נכריות ואולי אף סיוע בהקמת במות לעבודה זרה. השאלה באיזו תקופה נכתב הספר על ידי שלמה, אולי משפיעה על הערכת הספר: האם מדובר בספר שכולו קודש קודשים וכיסופים לה', או שמא מדובר חלילה בספר שאינו ראוי להיכנס לכתבי הקודש.  

את ההתבלטות חז"ל הכריעו בפסיקה ששיר השירים הוא קודש קודשים, ובשיעורו המצורף (https://youtu.be/jbnqdth6Z9c), הרב יובל שרלו עומד על כך שעצם ההכנסה של שיר השירים אל המקרא, מניחה שמדובר בספר שהוא לימוד תורה, ולא שירי אהבה בעלמא. עוד מוסיף הרב שרלו כי דימוי מערכת היחסים בין איש ואישה, כמשל למערכת יחסים בין כנסת ישראל לקב"ה – נוכח במקרא במקומות רבים נוספים, למשל בנבואות הושע ויחזקאל. אולם, גם אם נניח שהספר הוא משל – כדי ללמוד אותו כראוי, יש ללמוד קודם כל את המשל במושגי המשל. כלומר, כדי להבין את הספר כראוי יש לנתחו בשלב ראשון כשיר אהבה, ורק לאחר מכן לדון ברובד הנמשל. שאלה נוספת שעומדת בלימוד שיר השירים, אותה מעלה הרב שרלו, היא האם מדובר ברומן עלילתי רציף על מערכת היחסים בין הדוד והרעיה – או שמדובר בקובץ שירים שאין ביניהם בהכרח רצף עלילתי.

את המבוא נחתום בהפניה לשיעורו של הרב יעקב מדן (https://www.youtube.com/live/LfcWpLkdMng?feature=share). בשיעור הרב מדן מצביע על כמה מאפיינים של תכני השירים שבספר, הרומזים מתוכו על כך שמדובר במשל לאהבה שבין כנסת ישראל והקב"ה. ראשית, הוא מצביע על כך שחלק מהתיאורים אינם מתארים איש ואישה אלא צבי וצביה. מובן שהצבי והצביה הם רק משל לזוג אהובים, ואם כבר מדובר במשל ניתן כבר לקבוע שזוג האוהבים הם לא איש ואישה אלא הקבה וכנסת ישראל. נקודה נוספת היא שחלק מן התיאורים מצביע על מקומות בארץ ישראל, וזה מתאים לכך שהאהובה המתוארת היא כנסת ישראל. עוד מציע הרב מדן שהדימוי "אהלי קדר ויריעות שלמה" רומז אל המשכן – שהיה נראה מבחוץ כאוהל יריעות, אבל מבפנים נאה בתכלת, ארגמן ותולעת שני. בשיעור מוזכרות נקודות נוספות.