דילוג לתוכן העיקרי

אסתר | פרק י | תקפו וגבורתו


סוף המגילה נראה מוזר ולא שייך. מדוע אנחנו חותמים את המגילה בתיאור המס של אחשוורוש או משייכים את הסיפור לספר דברי הימים למלכי פרס ומדי? הפרשנים מסבירים שתיאור המס מתאר את הצלחתו ושגשוגו של אחשוורוש, אבל שוב, מדוע חשוב לדבר על "וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ" של אחשוורוש?

בשיעור המצורף, פרופ' יוני גרוסמן מנתח את הסיפור ומצביע על כך שבקריאה זהירה, חתימת המגילה יכולה ללמד אותנו הרבה על המשמעויות הנסתרות שלה. ראשית, החתימה מאדירה ומעצימה את דמותו של אחשוורוש, כמלך חזק שיכול לקחת מס. זו חתימה מעין הפתיחה, שהרי גם פתיחת המגילה עסקה בעוצמתו ונדיבותו של המלך אחשוורוש, השולט מהודו ועד כוש ומזמין את אזרחיו למשתאות. אמנם, לאורך המגילה ברור שהמסגרת הזו היא מסגרת בלבד: לאורך המגילה, דמותו של אחשוורוש המלך החזק מוצגת באופן נלעג כמלך שמובל בידי סביבתו, אינו מקבל החלטות ואינו מודע כראוי למתרחש סביבו. חולשתו של המלך בשר ודם מדגישה את נוכחותו הנסתרת של מלך מלכי המלכים.

בנוסף, שיוך הסיפור לכרוניקה של מלכי פרס: "הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס" (י, ב), ועוד בנוסח המוכר לנו מספר מלכים ביחס למלכי יהודה וישראל, מדגיש את המצב בו נותרנו בסיום המגילה: אנו עבדי אחשוורוש ונתיני הממלכה הפרסית. באופן חתרני מובע כאן המסר שזהו לא הסיפור של ממלכת ישראל, אלא הסיפור של ממלכת פרס. הגמרא במסכת מגילה שואלת מדוע לא אומרים הלל בפורים, ואחת התשובות היא: "הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש, אכתי עבדי אחשורוש אנן" (מגילה יד.). גם בסוף המגילה, מוצלח ככל שיהיה מרדכי בשתדלנות, נותרנו עבדי אחשוורוש תחת שלטון זר. גם ברמה הריאלית האיום לא הוסר סופית – הרי ההפכפכות של אחשוורוש ששיחקה לטובתנו בפעם הזו יכולה להתהפך שוב כנגדנו בפעם הבאה, וכמו שהמן זכה לכבוד ואז נתלה על עץ, כך יכול לקרות גם למרדכי. ניתן לומר גם יותר מזה – הסיפור של עם ישראל הוא לא רק סיפור של הישרדות בגולה, אלא סיפור על כינון ממלכה עצמאית בירושלים. הזכרנו בתחילת הלימוד את המחלוקת על הזמן בו אירעה המגילה, ושככל הנראה מדובר על תקופה מסוימת לאחר ייסוד בית המקדש השני. ממילא, מסתבר שכל גיבורי המגילה הם אלו שנשארו בגלות ולא עלו לארץ בעליות של כינון הבית השני. בחתימת המגילה מביע המחבר את דעתו – הסיפור האמיתי בכלל לא מתרחש בפרס, אלא במאבקיה של המדינה הצעירה שבארץ ישראל.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)