אסתר | פרק א | זמנה של מגילת אסתר

מגילת אסתר מספרת לנו סיפור דרמטי מן הממלכה הפרסית, תחת מלכותו של אחשוורוש; דרמה סביב מצבם של היהודים בגולה. ברקע סיפורה של המגילה עומדת תעלומה בלתי פתורה – מה זמנה של המגילה, ומה הרקע ההיסטורי לסיפור המגילה? מה מצבה של ארץ ישראל בתקופה זו? המגילה מוסרת לנו מידע על הרקע למוצאו של מרדכי, מגלות יהויכין – אבל מעבר לזה מכסה את שאר הנתונים.

חז"ל הניחו שסיפור המגילה מתרחש לאחר הצהרת כורש וטרם בניית המקדש. לאור זה, הגמרא (מגילה יא:) מסבירה שאחשוורוש במשתה חוגג את העובדה שישראל לא נגאלו, ואת הכלים במשתה היא מזהה עם כלי המקדש. לפי חז"ל, יוצא שסיפורה של מגילת אסתר הוא חלק מסיפור הגלות וחורבן בית ראשון. בין דעת חז"ל לבין המקובל במחקר ישנו פער משמעותי, שנוגע לפער גדול בתארוך של כמאתיים שנה סביב מלכות פרס. עוד על סוגיה היסטורית זו, מוזמנים לעיין במאמרו המצורף של הרב יעקב מדן.

במחקר הובאו כמה דעות בזיהוי זמנה של המגילה – ראשית, בשל העובדה שבשושלת מלכי פרס איננו מכירים מלך עם השם אחשוורוש, ויתרה מזאת – בשל מיעוט עדויות על הסיפור הדרמטי שמספרת המגילה. בין הדעות השונות במחקר, הדעה המוקדמת ביותר מזהה את אחשוורוש עם חשיארש מלך פרס, שמלך בערך כשלושים שנה לאחר חנוכת המזבח של בית שני. אחת הראיות לזיהוי זה נמצאת בצורת הכתיב של שמו בסוף המגילה – אחשרש (אסתר י, א). הדעה המאוחרת ביותר מזהה את אחשוורוש עם ארתחשסתא השלישי שחי למעלה ממאה וחמישים שנה לאחר חנוכת המזבח. בתווך ניתן למצוא דעות ביניים, כמו יוספוס פלביוס (קדמוניות יא, ו, יא) שמזהה את אחשוורוש עם ארתחשסתא הראשון ואת אברבנאל (מעייני הישועה מעיין יא, תמר ג) שמזהה אותו עם ארתחשסתא השני.

לפי כל האפשרויות שהוזכרו מן המחקר, סיפור המגילה מתרחש כבר לאחר חנוכת בית המקדש השני. זה נתון מפתיע, ובמיוחד מפתיעה שתיקתה של המגילה בעניין זה, והעובדה שהיא אינה מתייחסת כלל ליהודים שיושבים ביהודה ובירושלים. פרופ' יונתן גרוסמן (במאמר המצורף) מציע שרקע זה משמעותי להבנת נקודת הפתיחה של סיפור המגילה: בזמן ששבי ציון מתמודדים עם אתגרים ונאבקים על קיומם ביהודה אל מול יושבי הארץ והקושי הכלכלי הכבד – יהודי שושן מצטרפים למשתה הפאר של אחשוורוש (מגילה יב.) ולא זו בלבד – המגילה שמספרת את הסיפור של העם היהודי, אינה מזכירה את הקהילה היהודית שביהודה אפילו לא פעם אחת. ספרי עזרא ונחמיה ומגילת אסתר נכתבו, אולי, בזמנים מקבילים – והם אינם מזכירים אחד את השני. ניתן לראות כאן הבדל פרספקטיבות בשאלה היכן מתקיים עם ישראל ואיפה ממשיכה ההיסטוריה היהודית: במרכז הגלות בשושן הבירה, או בירושלים המנסה להיבנות מחדש?