בהר | אבות פרק ד'

בדברינו השבוע נעסוק בקטע מפרק ד' בפרקי אבות. פרק זה, לפי סדר הלימוד של מסכת אבות הנהוג אחר פסח ילמד בשבת זו. במשנה יד' שם נאמר:

"רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחביריך יקיימוה בידך..." 

בפשטות מלמד רבי נהוראי שאדם צריך לרדוף, ולהתאמץ ללמוד תורה. לכן דורש רבי נהוראי, אם אין מי שילמדנו תורה במקומו עליו לגלות ממקומו למקום שם יוכל ללמוד תורה. ואין לו לאדם להמתין עד שיזדמן לו ללמוד תורה במקומו. וכן לא יאמר אדם שבשובם של חבריו מלימודם - אלמד מהם תורה.  
רב מנחם המאירי בפרושו, בית הבחירה למסכת אבות מוסיף רובד נוסף בהבנת הדברים. 

"רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה. שיגלה למקום תורה כלומר אם לא תמצא במקומך די סיפוקך בלימוד הוי גולה במקום שתמצא שם די סיפוקך ואל תאמר שהתורה תבא אחריך ושחבריך יקיימוה בידך כלומר אמתין עד שיבא בכאן במקום שאני שם רב או חכם ואלמוד הימנו או חברים מאותם שלמדו ממנו ואלמוד מהם והם יקיימוה בידי כלומר שאשאל מהם ספקותי והם יבררום לי..." 

המאירי מדבר לא רק על עצם הלימוד, אלא הוא מוסף ומבאר את לשון המשנה "יקיימוה בידך", כלומר חברך יבררו עבורך את הספקות, דבר שמי שלא למד תורה אינו יכול לעשות בעצמו. גם את התלות בבירור ספקות על ידי אחרים דוחה רבי נהוראי לדעת המאירי. לפי דברי המאירי לא די בהבנה פשטנית של דברים הנלמדים. הלומד צריך לשאוף להבין את מורכבות הדברים כדי שיוכל להתמודד בעצמו עם ספקות ושאלות.  
יש חוגים ואנשים הסוברים שאמנם מצוות תלמוד תורה שייכת לכל אדם אבל כללית מספיק שילמד באופן פשטני. רק רבנים וחכמי תורה צריכים להתעמק ולהתמודד עם המורכבויות שבסוגיות התורה ובהכרעת הספקות. אך מדברי רבי נהוראי כפי שמציגם המאירי משתמע שאין הדבר כן. חלק בלתי נפרד מהשאיפה ללמוד ולדעת תורה היא היכולת להתמודד עם המורכבויות שבה ובפיתוח היכולת להשיב על הספקות.  
אמנם ישנם דברים המצריכים הכרעת ופסיקת רבנים ופוסקים. ועם זאת האדם צריך לנסות ולהבין את צדדי הנושא כמיטב יכולתו. ככל שיבין האדם את מורכבות הדברים יוכל הוא להציג בפני פוסק את השאלות בצורה ממוקדת ובהירה יותר. וכמו כן הבנת פרטי העניין תאפשר לאדם להבין את חשיבת הפוסק בהכרעתו.   
בשורות טובות ישועות ונחמות 
שבת שלום