סוכה | דף מה | ברכה על מצוות סוכה

הגמרא בדף מה ע"ב מביאה מחלוקת אמוראים בנוגע לחיוב ברכה על מצוות הישיבה בסוכה: לדעת שמואל יש לברך פעם אחת בלבד במהלך המועד, משום שכל שבעת הימים הם רצף חיוב אחד ארוך, ואילו לדעת רבי יוחנן יש לברך על הסוכה בכל יום.

לכאורה יש כאן מחלוקת בדיני ברכת המצוות: לדעת שמואל יסוד חיוב ברכת המצוות הוא 'קיום' המצוה, ואילו לדעת רבי יוחנן יש לברך על 'מעשה' המצוה – מבחינה עקרונית מצוות הסוכה של כל שבעת הימים היא מצווה אחת, אך מצד האדם יש כאן כמה מעשים המופרדים בלינת לילה, היסח הדעת או יציאה מן הסוכה.

לכאורה מחלוקת זו מתאימה להבנות השונות לגבי ברכת המצוות. בעיוננו לדף ל"ט העלינו שתי אפשרויות מרכזיות להבנת חיוב הברכה על מצוות:

א. 'מתיר' לקיום המצווה, משום שהיא כרוכה בהנאה רוחנית או בגישה אל הקודש שיש ליטול רשות לפניה.         
ב. הכנה נפשית ורוחנית לקראת המצווה, המאפשרת לאדם לבצע את המצווה באופן הראוי.

שמואל, המצריך ברכה אחת בלבד על המצווה כולה, עשוי לסבור כאפשרות הראשונה, שלפיה הברכה חלה על 'קיום' המצווה ומתירה אותה לאדם. לצורך כך די בהיתר אחד למצווה כולה, ואין צורך לברך בכל פעם מחדש. לעומת זאת, דעתו של רבי יוחנן מתאימה יותר לאפשרות השנייה, שהרי ההכנה הנפשית לקראת המצווה, המעצבת את תודעתו של האדם, נצרכת בכל פעם שדעתו של האדם הוסחה מן המצווה והוא ניגש אליה מחדש. לחלופין, אפשר שרבי יוחנן מקבל את שני העקרונות, ולדעתו חיוב הברכה נובע הן מהצורך בהיתר לקיום המצווה והן מהצורך בכוונת דעתו של האדם לקראתה.

אולם ייתכן שהבנת היסוד שעליו מושתתת דעת רבי יוחנן תלויה במחלוקת ראשונים בנוגע לגדרי חיוב הברכה בכל שבעת הימים. התוספות בסוגייתנו קבעו שלדעת רבי יוחנן יש לברך על הסוכה בכל פעם שנכנסים אליה, אך הריטב"א הביא שתי דעות נוספות:

"ויש מרבותינו חכמי צרפת ז"ל שכתבו דכיון דאיכא בסוכה חיוב ענינים משונים, אכילה ושינה ושינון וכיוצא בהן, שכל עת שקובע עצמו לעשות בה אחד מדברים אלו הוי כהנחה דתפלין וחייב לברך אף על פי שלא יצא משם... ויש שסבורין דסגי בברכה אחת בכל יום בכניסה ראשונה ומה שכתבנו נכון ועיקר והלכה למעשה, מפי רבינו נר"ו".

על פי הדעה הראשונה שמביא הריטב"א יש לברך על הסוכה מחדש בכל מעשה מצווה, אפילו אם האדם כלל לא יצא מן הסוכה, ואילו על פי הדעה השנייה שהוא מביא יש לברך על הסוכה בכל יום מחדש, כפי שמברכים על הלולב.

אם כן, יש שלוש אפשרויות לגבי זמן הברכה לפי רבי יוחנן:

א. בכל יום.       
ב. בכל פעם שנכנסים לסוכה.       
ג. לפני כל מעשה מצווה, ואפילו אכילה או שתייה.

אפשר ששלוש הדעות הללו חלוקות ביניהן בשני נושאים – יסוד מצוות סוכה וברכת המצוות. לפי הדעה הראשונה רבי יוחנן חולק על שמואל עקרונית, ולדעתו מצוות הישיבה בסוכה היא אחת ממצוות היום, ובכל יום יש מצווה חדשה וקיום נפרד. לעומת זאת, לפי שתי הדעות האחרונות רבי יוחנן מקבל עקרונית את דעת שמואל, הסובר שמצוות הסוכה בשבעת ימי החג היא מצווה אחת, אלא שהוא חולק עליו ביחס לברכת המצוות ותולה אותה בחילוק המעשים מצד האדם: לפי הדעה המחייבת ברכה בכל כניסה לסוכה מסתבר שהאדם מתחייב בברכה מאחר שהסיח את דעתו מן המצווה וכעת עליו לכוון דעתו שוב, והדעה המחייבת ברכה על כל אכילה ושתייה מציבה מציבה רף גבוה יותר לגבי כוונת המצוות, וסוברת שבכל עת שהאדם ניגש למצווה הוא נחשב כמי שהסיח דעתו, ועליו לחזור ולכוונה.

[בעיוננו מחר נוסיף לעסוק בברכת המצוות לאור הבנות אלה.]