קוצרים ברינה | קדושת יום טוב ושבת
שאלות:
- הצג את מחלוקת הר"ח והרשב"ם בנוגע להגדרת קידוש ב"ד, והסבר את העקרון עליו נחלקו.
- הצג את שתי הבחינות בקדושת השבת.
- הצג את מחלוקת רש"י ותוס' בנוגע לקדושה אחת או שתי קדושות (האם לרש"י באמת מדובר בקדושה אחת?)
- הצג את המחלוקת בנוגע לקידוש ביו"ט, את היחס לקידוש בי"ד, ואת היחס לשאלת מהות הקידוש.
תשובות:
- לדעת ר"ח קידוש בי"ד הוא שביו"ט בי"ד מתכנסים ומקדשים את החג, לעומת זאת, לרשב"ם קידוש יו"ט הוא קביעת ראש חודש, שעל ידו יודעים מתי חל יו"ט. העקרון עליו נחלקו הוא האם מדובר בקביעת זמן (רשב"ם), או ביצירת קדושה (ר"ח), יצירת קדושה תיתכן רק בזמן הקדושה, ולא ניתן (לפחות לפי הרמב"ן על התורה) ליצור קדושה שתחול רק לאחר זמן, ולכן בי"ד חייבים להתכנס ביו"ט עצמו, אבל קביעת זמן תיתכן לפני החג.
- א. בחינת שבת - עיקר השבת היא השביתה של עמ"י, כחלק מהברית בין עמ"י לה', מדובר בקדושה שנוצרת ממעשי העם, ולא בקדושה עצמית של היום.
ב. קדושת שביעי - עיקר השבת הוא זכר ליום השביעי שבו שבת ה', עצם היום מקודש
- רש"י סובר שמותר מדאורייתא להכין משבת ליו"ט כיוון שמדובר בקדושה אחת, ותוס' חולקים ומסבירים שמדובר בשתי קדושות. יתכן שרש"י לא באמת מאמין שמדובר בקדושות זהות, אלא רק שהן מספיק דומות כדי שיהיה אפשר להכין מאחד לשני.
- הרמב"ם (ע"פ פשט דבריו) מבין שקידוש ביו"ט (הפרטי, לא קידוש בי"ד) הוא מדאורייתא, לעומת זאת המ"מ מבין שהוא רק דרבנן. את המחלוקת ניתן להבין בשתי דרכים:
- מחלוקת באופי קידוש. הרמב"ם מבין שקידוש הוא לציין את היום, ולכן הקידוש זהה תמיד. המ"מ מבין שקידוש הוא יצירת קדושה, ואת קדושת יו"ט כבר החילו ב"ד.
- מחלוקת בקדושת יו"ט, שניהם מבינים שקידוש הוא יצירת קדושה. הרמב"ם מבין שקדושת יו"ט היא כקדושת שבת. המ"מ מבין שקדושת שבת קשורה במנוחה ולכן פונה אל האדם הפרטי, אך המועדים הם לאומיים ופונים אל הכלל. משום כך קידוש השבת הוא קידוש אישי ואילו קידוש יו"ט הוא קידוש ציבורי הנעשה בב"ד.
מחברים: תני בדנרש, גלעד פריימן, ואורי רוטנברג
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)