קוצרים ברינה | חילוק מלאכות ביום טוב
שאלות:
- הגמרא בשבת מחדשת שיש חילוק מלאכות בשבת. מה הסברא מאחורי החידוש? האם ניתן לקשר את ההסברים השונים למקורות השונים שהגמרא מביאה לדין הזה?
- לפי כל אחד מההסברים, מה פשר החילוק של רבא בין שבת ליו"ט? מה נצפה שהדין יהיה ביוה"כ?
תשובות:
- ניתן להסביר בשני אופנים:
- רי"ד: כל אב מלאכה הוא איסור נפרד, ולכן נענשים עליו בפני עצמו. מתאים למקור "הבערה לחלק יצאת" - כמו שהבערה היא איסור עצמאי, כך גם שאר המלאכות.
- רש"י, ריטב"א: עדיין מדובר באיסור אחד, אבל ניתן להיענש מספר פעמים על אותו איסור כשיש איזשהי הפרדה בין העבירות, בדומה לדין "גופים מוחלקים". מתאים למקורות "מיתות הרבה על חילול אחד" או "ועשה מאחת מהנה" - עדיין מדובר בחילול אחד, אבל נענשים הרבה פעמים.
- לפי הכיוון הראשון, רבא יסבור שביו"ט כל המלאכות נכללות באיסור אחד (בדומה להבנה האינטואיטיבית בחול המועד). ההבדל בין שבת ליו"ט נעוץ בהבדל ביסוד איסור המלאכה: ביו"ט המוקד הוא במעשה, האדם צריך לנוח. אם הוא לא נח, הוא עובר על איסור המלאכה, אבל זה לא משנה כמה מלאכות הוא עושה. בשבת יש רובד נוסף שממוקד בתוצאה - העולם צריך לשבות מיצירה. כל יצירה בפני עצמה מהווה פגיעה בשבת, ולכן כל מלאכה היא איסור נפרד. לפי הכיוון הזה, נצפה שיוה"כ יהיה דומה ליו"ט ולא לשבת, מכיוון שהוא לא זכר לבריאת העולם.
לפי הכיוון השני, רבא יסבור שרק בשבת ניתן להתחייב מספר פעמים על אותו איסור, וביו"ט לא. ההבדל נעוץ בהבדל בעונשים: ביו"ט יש עונש מלקות, שממוקד במרד שבחטא - האדם עובר על הציווי של הקב"ה. מכיוון שהוא עבר על ציווי אחד בלבד, הוא לוקה פעם אחת. בשבת יש עונש כרת/חטאת, שממוקד בתוצאה הרעה של החטא. כשהאדם עושה מספר מלאכות בשבת, הוא מייצר מספר תוצאות רעות, ולכן מתחייב מספר פעמים. לפי הכיוון הזה, נצפה שיוה"כ יהיה דומה לשבת ולא ליו"ט, מכיוון שיש בו עונש כרת.
מחברים: תני בדנרש, גלעד פריימן, אורי רוטנברג
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)