סבא יקר, הרב מרדכי ברויאר ז"ל

פורסם בדף קשר גליון 1088 ד' ניסן תשס"ז. הגליון הוקדש לזכרו של הרב מרדכי ברויאר ז"ל, שבו' ניסן תשס"ז מלאו השלושים לפטירתו.

מתוך הספדים שנישאו בלווית הרב, ובמעמד אזכרה שהתקיים בתענית אסתר (י"א אדר) בישיבה. ההספדים סוכמו על ידי משה וילינגר ורועי שמיר, ועברו את ביקורת הדוברים.

מעולם לא חששתי מפניך, אולם הפעם אני חושש לדבר. בכל שמחה משפחתית ידעתי שאם אני לא אצליח לבטא את כל מלאות הלב, הרי ברגע שאתה תקום העניינים יסתדרו. ידענו שדבריך יהיו מצחיקים ומלאי הומור ויחד עם זאת נוגעים בנימי נפש אמיתיים, שאיש מלבדך לא היה מסוגל להעלות ולצייר.

תמיד אמרת שישנם שני מספידים גדולים בדור ואתה אחד מהם, והיה לדבריך אלו יסוד. על כן יראתי בפתוח את פי הפעם, כי כיצד אוכל להגיד את כל אשר אתה ראוי לו, ואת כל אשר אנו רוצים להגיד.

היית איש זקן, אך היית חבר מדהים לכולנו, ובמיוחד לאלישבע והילדים. ועכשיו אני מפחד מהבדידות. תמיד עמדתי נדהם מן המשמעת העצמית האדירה. זה היה בלימוד תורה, שמעולם לא ראיתי התמדה כעין זו, וזה היה בהתיחסויות אנושיות. גם כשלא הרגשת טוב, הקפדת להיות ערני ולהתייחס בהתיחסות אישית בכוחות אין סוף.

הוויכוחים הפוליטיים הידועים שלך נבעו מקישור גדול ואדיר לעם ישראל, שכל כך האמנת בישועתו. במלחמה האחרונה, בשעה שישבנו בדיאליזה וראינו תמונות בטלוויזיה של הרוגים ישבת ובכית בדמעות.

היית איש זקן, אך היית כנער צעיר שריתחא דאורייתא מרתחא ביה. בשנים האחרונות באת איתנו לימים נוראים לישיבה בעין צורים. בכל לילה בשעות הקטנות ערכנו טיש, ואתה על אף הקור והסיכון הרפואי, ישבת עם דמעות של התרגשות בעיניים ושרת ושרת, ולא הסכמת ללכת לישון עד שלוש ארבע לפנות בוקר. על גדולתך בתורה רבים ידברו, ועל כן אקצר ורק אומר שלא נפסקה הלכה כר"מ מפני שלא עמדו חכמים על סוף דעתו. בוויכוחים בענייני תנ"ך אמרת שלא מבינים אותך, והיה בזה יותר משמץ של אמת. רבים מן החולקים פשוט לא הבינו על מה אתה מדבר, וגם אוהביך לא תמיד הבינו שאתה אומר את סברותיך העמוקות, כי פשוט אי אפשר אחרת. בכל פעם שהצלחתי להבין, את העומק שלך זה היה מדהים כביכול לאחר עליה להר גבוה התגלה הנוף הא-לוקי.

אמרתי שלא אדבר על גדולתך בתורה, אך אני רוצה לדבר על משהו אחר שלמדתי ממך. כולם אמרו שלעיתים אנשים נפגעים ממך, ואי אפשר שלא לומר שגם בזה היית אמת, ובכל אופן היית לי למורה גדול בהבנת הנפש. עומק הראיה שלך את הנפש הדהים אותי שוב ושוב. הבחנותיך האנושיות היו עמוקות ודקות, ופעמים עמדתי כעני וכרש ליד הבנותיך המופלאות. ידעת להקרין אהבה עצומה לתלמידים ולמטפלים – רופאים, אחים ואחיות, וכולם נשבו בקסמיך.

כאב לך שלא תמיד הסכמנו לכל, אך דומה שאין לך מה לדאוג. למדת אותנו מהי קדושתה של תורה, למדת אותנו למצוא קדושה בעמקי המחקר.

אנו מתפללים שנהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל לומדי תורתך לשמה. אנו מבטיחים שנלך בעקבותיך, ושאורה של תורה שאתה הארת ימשיך להאיר.

זכית להיות אחד ממוסרי התורה הגדולים של הדור, ואנו נשתדל ללכת בעקבי תורתך ושלא נכשל לעולם. אם נפגעת באחד מן הוויכוחים בענייני לימוד אני מבקש את סליחתך, ומבקש בשמי ובשם משפחתי להגיד תודה על הכל.

אני מרשה להיות לך לפה, ולהגיד בשמך תודה לסבתא אסתר ולאלישבע על הטיפול הנפלא והמופלא, ולכל בני המשפחה שרבה אהבתם אליך וביחד העניקו לך אהבה אין קץ.

היה למליץ יושר בעדנו ובעד כלל עם ישראל, שכל כך צריכם לרחמים בימים אלו.