עלון שבות 162

בשוב העלון

קרבים אנו לחג המצות, הלא הוא חג החרות של עמנו. עם ישראל זוכה לצאת מעולו של שיעבוד מצרים, לאחר תקופה ארוכה של גלות הגוף והנפש. סיומה של תקופת שיעבוד זו איננה מבשרת רק את בשורת החרות. יציאת מצרים, טומנת בחובה גם את יצירתו של עם ישראל. כור הברזל של מצרים סולל את הדרך, מתוך ועל ידי חוויית המעבר מגלות לגאולה ומשיעבוד לחירות, לבשורת הקמתו של עם ישראל.

המשכו הטבעי של תהליך יצירתו של עם ישראל הוא במתן תורה. נאמנים עלינו דבריו החצובים בסלע של רבנו סעדיה גאון כי 'אין אומתנו אומה אלא בתורותיה'. התגלותו של הקב"ה לעמו בחירו על הר סיני, ונתינת לוחות העדות ותורת האמת, הם חולייה נוספת בתהליך הקמתה של האומה.

על רקע דברים אלו, הרי שנדרשים אנו לעמוד על ריחוק הזמנים שבין שני אירועים אלו. בעוד שעם ישראל יוצא מארץ עבדותו בעיצומו של חודש ניסן, ומשתחרר סופית מעול משעבדיו בקריעת ים סוף בשלהי אותו חודש, זוכה הוא לקבלת התורה רק ימים רבים לאחר מכן, אי שם בתחילתו של חודש סיוון.

נראה, כי מסר חשוב גלום בריחוק זמנים זה: אמנם, קשר הדוק קיים בין יציאת מצרים ותקומתו של עם ישראל לבין נתינת התורה, אך למרות זאת יש לשמור על עצמאותו וייחודיותו של מעמד הר סיני כשלעצמו. אמנם, 'ישראל קודשא בריך הוא ואורייתא חד הם', אך משמעותו של קישור זה יונקת מהעובדה שהוא מקשר בין שלושה גורמים שלכל אחד מהם ייחוד בפני עצמו. התורה שניתנת לעם ישראל, היא אמנם חלק מבשורת תקומתו, אך אין לראות בה אך ורק חלק מבשורה זו. כשם שאין לנתק את התורה מהווייתו הלאומית של עם ישראל, כך אין להעמידה אך ורק על בסיס הוויה זו.

גם תודעתנו שלנו בתור לומדי התורה ומקיימיה, אמורה לתת ביטוי למתח שבין שני הקטבים. מחד, עלינו להיות ערים לתביעה לחבר ולקשר את תורתנו למצבו של עם ישראל במדינתו המתחדשת, ולאתגרים החינוכיים והלאומיים השונים שניצבים לפתחו, אך מאידך עלינו לשמור גם על עצמאותה של התורה, כדבר ה' הנצחי שאיננו משועבד לנתוני הזמן והמקום בהם אנו חיים. עצמאות זו, בכוחה גם להגביר את עוצמת השפעתה של התורה על חייו של עם ישראל לאורך זמן.

* * *

עלון זה מוקדש לזכרו של ידידנו יוני ג'סנר הי"ד, שנרצח על ידי מחבל בן עוולה, בפיגוע טרור בתל אביב, בערב סוכות התשס"ג.

מזה למעלה משנתיים, שרויים אנו בצילה של מתקפת טרור אכזרית. נפילתו של יוני על קידוש ה', גרמה לכולנו לחוש באופן קרוב יותר את הכאב והצער שמלווים את עמנו בתקופה קשה זו.

אנו מייחדים גיליון זה של עלון שבות לזכרו ולעילוי נשמתו של יוני, מתוך תפילה ותחנון לבורא עולם, שישכין שלום על הארץ, ולא נדע עוד צער.

"הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו, ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע"

* * *

בשעה טובה, העלון משנה את פניו בגיליון זה. מעתה, יעטר את העלון שער חדש, פרי יצירתו של אליהו משגב. כמה מילים על משמעותו של השער החדש:

הסמל הוא שילוב של תמונת האלון הבודד, אשר לצידו, ומתוכו, יוצאת חומה אשר לקוחה מאבני הכותל. שילוב זה טומן בתוכו רבים מהצירים עליהם מושתת עולמנו הרוחני: הרעננות והצמיחה שבעץ, מול היציבות והקביעות שבחומה, אך מאידך: עץ האלון בן מאות השנים, המושרש היטב בקרקע, מול ההתחדשות שבבנייה ובשיבה המחודשת של הבנים לאדמתם. העץ כיצירתו של הקב"ה מחד, מול החומה כיצירתם של הבנים, מאידך. ובנוסף: עץ האלון שמבטא היטב את הזיקה החדשה-ישנה של עם ישראל לארצו, כאשר לצידו ניצבות אבני הכותל אשר מסמלות יותר מכל את המטען הרוחני והתורני שעל גביו ובאמצעותו יש לבסס זיקה זו.

* * *

צירוף דרגות שונות בטומאת אוכלין / שמעוני גרטי
מעמדו של עבד כנעני / חיים נבון
מעמד האישה בתהליך הגירושין / יואב שחם
מעמד לולב ככלי / שמואל שמעוני
דפנות הסוכה / רונן כץ
יסודות טומאת כלי עץ / יעקב יוטקוביץ
למעמדה של בית אל עד בחירת ירושלים / איתמר ניצן
שתיקת האבלים / ארלה הראל
תכלת דומה לכסא הכבוד / דניאל שרשבסקי
אהבת ה' והפצת שמו במשנת הרמב"ם / ידעאל ולדמן
איש צדיק היה / הרב יהודה עמיטל
מבני בניו של אברהם אבינו / הרב אהרן ליכטנשטיין
פנה הדרה ופנה זיוה / הרב מרדכי פרידמן
וידם אהרן / הרב יאיר קאהן
צר לי עליך אחי יהונתן / הרב משה טרגין
דודי ירד לגנו / הרב מאיר נהוראי
לזכור את יוני / משה הלפרין

נסקור בקצרה את המאמרים המופיעים בעלון:

את העלון פותח מאמרו של שמעוני גרטי העוסק בדיני הצירוף של דרגות שונות בטומאת אוכלין. הכותב מציע הבנה ייחודית בנושא שלפיה בכל דרגת טומאה גלומה בפועל גם הדרגה הנמוכה יותר. בעזרת הבנה זו הוא מיישב את הסוגיות השונות העוסקות בדיני הצירוף.

מאמרו של חיים נבון עוסק במעמדו של עבד כנעני , תוך כדי בחינת הזיקה הכפולה שיש לעבד זה אל אדונו. על ידי הבנת הזיקות השונות, ניתן לעמוד על משמעותם של מצבי הביניים השונים, שבהם לעבד זיקה חלקית בלבד לאדונו.

ר' חיים והקצות נחלקו ביחס לצורך בקניין הגט על ידי האישה. במאמרו המקיף, מנתח יואב שחם מחלוקת זו, ובאמצעותה מלבן את מעמדה של האישה בתהליך הגירושין, ואת מידת מעורבותה בהליך זה במקרים השונים. במהלך הדברים, עוסק הכותב במספר סוגיות יסוד בענייני הקניינים והאישות, ואף מתייחס בהרחבה לסוגיית שליחות.

שמואל שמעוני בוחן במאמרו את מעמדו של הלולב ביחס לתחומים שונים בעולם ההלכה - קנייני גזלה, הלכות מוקצה, ותיקון כלי בשבת. הכותב מציע שהלולב הוא חפץ אשר הגדרתו ככלי תלויה בכשרותו למצוותו.

בשני תחומים מרכזיים בהלכה ישנו עיסוק בהגדרת המחיצה - רשויות שבת, והלכות סוכה. מתוך השוואה בין תחומים אלו, עוסק רונן כץ בהגדרת תפקידם ואופיים של המחיצות בסוכה - האם הן נחשבות כחפצא בפני עצמו, או שמא אינן אלא אמצעי ביצירתה של הסוכה כמכלול.

בידוע, שפשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה. יעקב יוטקוביץ עוסק במאמרו ביסודות טומאת כלי עץ, ומעלה את החקירה האם פשוטי כלי עץ אינם מיטמאים מכח גזירת הכתוב מיוחדת, או שמא מכיוון שהם אינם מוגדרים ככלים כלל.

להלכה אין לבית אל מעמד ייחודי כמקום קדוש. במאמרו, מפתח איתמר ניצן את הטענה שעד בחירתה הסופית של ירושלים, שימשה בית אל כאופציה ממשית למקום השראת השכינה. הכותב טוען כי מעמדה הייחודי של העיר במלכות ישראל נובע גם כן מעובדה זו.

הלכה ידועה היא שאבל אסור באמירת שלום. ארלה הראל, פותח את שער המחשבה במאמר שמנסה לעמוד על משמעותו של האיסור, בהסתמך על משנת המהר"ל ביחס למהותה של השתיקה. הכותב מצביע על הצדדים השונים שגלומים בשתיקת האבלים ועומד על משמעותם הרוחנית והרעיונית.

"מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית...". מדרש אגדה זה המופיע בגמרא, טומן בחובו רעיונות מחשבתיים הגלומים במצוות הציצית. דניאל שרשבסקי עומד במאמרו על משמעותו של מדרש זה, ומתמקד בעיקר במאבקו של האדם ביצרו.

הרמב"ם הציב את מצוות אהבת ה' בטבורה של השקפת עולמו. ידעאל ולדמן עוסק בהיקפה של מצווה זו במשנת הרמב"ם. טענתו העיקרית היא שאהבת ה' איננה מסתכמת באהבה הפרטית של האדם כשלעצמה, אלא חייבת לגרור בעקבותיה גם את הפצת שם ה' ברבים, ואת הקריאה לעובדו. הכרח זה, לטענת הכותב, קיים ללא תלות בציווי אליו.

את העלון חותם שער הזיכרון ליוני ג'סנר הי"ד. שער זה מורכב מהספדים שנאמרו בטקסי הזיכרון שנערכו ליוני בישיבה ובגלזגו, עיר מולדתו, במלאות שלושים למותו. כמו כן צירפנו דברי זיכרון של חבירו של יוני.

איש צדיק היה / הרב יהודה עמיטל
מבני בניו של אברהם אבינו / הרב אהרן ליכטנשטיין
פנה הדרה ופנה זיוה / הרב מרדכי פרידמן
וידם אהרן / הרב יאיר קאהן
צר לי עליך אחי יהונתן / הרב משה טרגין
דודי ירד לגנו / הרב מאיר נהוראי
לזכור את יוני / משה הלפרין

יצחק בן דוד ואורי בריליאנט