עלון שבות 138

בשוב העלון

הנה הסתיו עבר, והחורף בעיצומו. דממה ותרדמה נותנות את אותותיהן על עצי השדה, ודומה כי אינם מוחאים כף - עליהם נשרו, פרחיהם נבלו, וענפיהם נכפפו ברוחות הסער.

"'ושמחת בכל הטוב' - מכאן אמרו: אין קורין מקרא ביכורים אלא בזמן שמחה - מעצרת ועד החג [סוכות]" (דברים, כ"ו, יא, ורש"י שם). ומפני מה זמן זה, שלאחר סוכות, אינו זמן שמחה? משום שרכושו של האדם אינו גדל בו כל כך - שאין אדם לוקט תבואתו (על פי רש"י בפסחים לו ע"ב).

הרכוש החומרי נמצא בירידה, אולם לא כך הוא הרכוש הרוחני. זמן חורף, הינו הזמן הארוך ביותר והרצוף ביותר של הלימוד בישיבה. דווקא כעת, כשהעולם שרוי בתרדמה - תוסס ושוקק עולם התורה.

ומהן תוצאותיה של שקיקה זו? "'מראה כלבנון' - המסתכל ומתבונן בדבריו [של ההוגה בתורה] מוצא בהם פרחים ולולבים . כיער זה שמלבלב, כך דברי תורה - ההוגה בהם תמיד, מחדש בהם טעמים " (שה"ש, ה', טו, ורש"י שם).

"'אדם רוצה בקב שלו, מתשעה קבים של חבירו' - חביבה עליו, על ידי שעמל בהן" (ב"מ לו ע"א, ורש"י שם). כך הוא גם בתורה - העמל בתורה מוליד חידושים, והם מוסיפים להגדלת החיבה לתורת ה'.

בעלון זה, המחדש ומתחדש בעורכיו ובמאמריו, חידושי תורה שנתחדשו לבני הישיבה, הן במסכתות הנלמדות - שבועות ונידה, והן בשאר חלקי התורה.

בהזדמנות זו ברצוננו להודות לאמנון בזק וליאיר יניב, העורכים היוצאים, על תרומתם לעלון - "וקווי ה' יחליפו כח".

"פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים, י"ט, ט) - יוסיפו דברי תורה אלו, יוסיף הלימוד בזמן חורף, שמחה ואהבת תורה, חורף בו 'אילנות פורחים ופרחים מלבלבים'.

* * *

מוקד האיסור בשבועת ביטוי לעתיד - שקר, התחייבות, או אף יצירת איסורים / שמואל לורנץ
שבועה של אחרים ושבועה שאין בה ממש / עמוס כהן
סתירת נקיים בזב וזבה / הרב ברוך קץ
ויקבלו על מלכותך עליהם / שוע אנגלמן
גדרי חילול השם ברמב"ם / מוטי ספראי
"בעטיו של נחש" - הנחש בהלכה ובאגדה / דרור שילה
לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו - חלק ב' / אביעד בילר
האותיות / חגי גרוס
שום תשים עליך מלך - מאימתי מלך דוד? / גד אלדד
"יתרון האור מן החשך" - להבנת דרכו של ספר קהלת / ישי רוזן-צבי
תגובה לתגובה / הרב יהודה שביב
סמיכות המסכות חגיגה ויבמות / יאיר יניב
האור באפור / אמנון בזק

נסקור בקצרה את המאמרים המתפרסמים בעלון:

פותח את העלון מאמרו של שמואל לורנץ העוסק במסכת שבועות הנלמדת בזמן חורף בישיבה. שמואל מלבן את משמעותה של שבועת ביטוי לעתיד ואת מחייביה. האם זהו השקר שבדברי הנשבע או שמא יוצר הוא התחייבות ואולי אף איסור ממש כנבלות וטרפות.

קשיים בהסבר פשט המשנה בפרק שלישי בכתובות (כה ע"א), שנלמדה לא מכבר בישיבה, הביאו את עמוס כהן להציע פשט חדש בהסבר המשנה. הוא מעלה את הקשיים בפשט המקובל, ולאחר הבאת הסברות ב'שבועה של אחרים' ו'שבועה שאין בה ממש', הוא מסביר את המשנה לפי דרכו.

בענייני הכולל, הלומד השנה הלכות נידה, מברר הרב ברוך קץ את דין ראייה במהלך ספירת שבעה נקיים, ומהו הגורם לספירה המחודשת - האם ראייה זו כשלעצמה היא הגורמת לספירת שבעה, או שראייה זו רק סותרת את ספירת הנקיים.

שוע אנגלמן דן בזיקה שבין תלמוד תורה וקריאת שמע, והקיום המשותף בשניהם - קבלת עול מלכות שמים.

על דרכו של הרמב"ם בדינים הנוגעים לחילול השם עומד מוטי ספראי . מאמרו עוסק בגדרים השונים, ומציע מערכת מושגים שתכלול את מגוון המקרים תחת קורת גג אחת.

דמותו של הנחש 'עולה על הזירה' במאמרו של דרור שילה . הוא מציג את ההשלכות שיש לאופיו הן בתחום ההלכה (אפילו לגבי הפלה אצל נשים!) והן בתחום המחשבה. בתוך כך הוא דן באידאולוגיה המאפיינת את הנחש, בחטאיו, בארסו ובעתידו לעתיד לבוא.

אביעד בילר , בחלקו השני של מאמרו , דן בקיום המצוות לעתיד לבוא. מהו היחס בין העולם העתידי, לבין קיום המצוות בעולם זה, ומהי שיטתו של הרמב"ם בנדון.

על משמעותם העמוקה של האותיות מתחקה חגי גרוס , האם הם רק סמלים או שמא יש מאחוריהם משמעויות נרחבות בהנהגת העולם.

מתי בדיוק עברה מלכות שאול לדוד? מפשט הכתובים קשה להכריע. גם אצל חז"ל עולות נימות שונות. גד אלדד במאמרו , מציע פתרון לסוגיה זו.

ספר קהלת מלא בסתירות. ניתן לנסות ליישבן, אך עדיין עומדת לנגד עינינו השאלה, מדוע בחר קהלת בדרך כתיבה זו? מדוע לא כתב את מסריו בצורה ברורה? ישי רוזן-צבי מתמודד עם שאלה זו , ומציע דרך לפתרונה.

חותמים את העלון מדור התגובות עם תגובותיהם של הרב יהודה שביב ויאיר יניב ודברי פרידה של אמנון בזק בזוית אישית.

בברכת זמן חורף פורה

יוסף צבי רימון וקובי גניזי