בלכתך בדרך | אף אני כמוהו
הסמ"ע בשו"ע חו"מ סי' פ"ז ס"ק ק' מביא בשם הלבוש, שאם יש לאחד תביעה על רבים ונשבע לו אחד מהם, איזה שירצה התובע, והאחרים עומדים אצל השבועה ואומרים אמן, מהני, דהעונה אמן אחר שבועה כאילו מוציא שבועה מפיו, כדכתיב ואמרת האשה אמן ואמן.
הסמ"ע חולק על הלבוש ואומר שבמקרה זה שאחד מן השותפין נשבע שאינו חייב לו וודאי לא מהני עניית אמן.
הש"ך שם מסכים עם הסמ"ע אלא כותב שמ"מ אם יאמר אף אני כמוהו, מהני.
לכאורה, הרי אמירת "ואני כמוהו" הרי זו התפסה, כמבואר בש"ס, והתפסה מועילה רק בנדר ולא בשבועה, משום דנדר הוא אסור חפצא, ואפשר להתפיס רק חפצא בחפצא, משא"כ שבועה דאקרקפתא דגברא מנח ולא חל עליו שום קדושה או שם אסור, ולכן א"א להתפיס בשבועה, כמו שבארו הראשונים.
ולדעת הטור בסי' רל"ט מהני גם בשבועה התפסת גברא אגברא כגון ששמע חברו שנשבע ואמר אני כמותך. והתפסה שלא מועילה שבועה זהו דוקא בנשבע שלא יאכל ככר זו, ואמר על אחרת זה כזה.
האם המקרה הנ"ל של הלבוש, שלדעת הש"ך מהני באומר "ואני כמותך", דומה להתפסת גברא בגברא שמועיל לדעת הטור, או שגם לדעת הטור יש לחלק?
(ובקצוה"ח חולק על הש"ך וסובר שלכולי עלמא מהני בכה"ג התפסת גברא אגברא.)
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)