טעם הבחירה במשנת רבי נחמן מברסלב | 1

אנו ממשיכים בסוגיית טעם הבחירה בחסידות, והפעם עוברים מאדמו"ר הזקן אל רבי נחמן מברסלב. המקור הראשון שנראה מובא בשני סגנונות, בספר שיחות הר"ן ובספר חיי מוהר"ן.

פעם אחת אמר לי: כל מה שאתה רואה בעולם, כל מה שנמצא בעולם, הכל בשביל הבחירה והנסיון.

(שיחות הר"ן ש)

הבחירה, לפי מקור זה, היא הנקודה המרכזית בחיי האדם ובייעודו. כל מה שהאדם פוגש בעולם נועד לממש את ייעוד האדם. בגרסה השנייה של אמירה זו, בספר חיי מוהר"ן, הניסוח מרחיק לכת עוד יותר:

פעם אחת אמר לי, כל מה שאתה רואה בעולם הוא רק בשביל הבחירה, כי כל העולם ומלאו לא נברא רק בשביל הבחירה.

(חיי מוהר"ן קיט)

יש כאן אמירה שמחזירה אותנו לנקודת הראשית של הבריאה, ואומרת שהעולם נברא בשביל הבחירה. בתשתית אמירה זו עומדת הנחת היסוד, שראינו אותה אצל רבים מחכמי ישראל, שהאדם הוא מי שעבורו נברא העולם. אם מוקד האדם הוא הבחירה, הרי שהיא עומדת במוקד הבריאה כולה.

בדרך כלל האדם רואה את עולמו כנפרד מהעולם החיצוני לו. יש לו מרחב אישי שבו הוא מתנהל, וכשהוא יוצא לעולם הוא נתקל בעולמות אחרים. לפעמים הם משפיעים עליו ואף מפריעים לו, ולפעמים לא. רבי נחמן מחדש: האדם נמצא כל הזמן במרחב שלו. גם כאשר הוא פוגש אנשים אחרים, ולכאורה עובר למרחבים חיצוניים לו, הוא אינו יוצא מהזירה של עצמו אפילו לרגע אחד. תמיד הוא במרכז הבמה, וכל יתר הגורמים סביבו הם שחקנים שממלאים תפקידים בהצגה שלו. הוא הגיבור הראשי של ההצגה, שבה השאלה הגדולה היא – כיצד הוא יבחר. כל האנשים וההתרחשויות בעולמו מכוונים כדי להציב אותו בניסיונות וצמתי בחירה.

אמירה זו נושאת בקרבה משמעות רבה לחיי האדם. היא מעוררת בו מודעות גבוהה בכל אחד מצמתי חייו. הוא מלא ריכוז בכל רגע, כמו אדם היודע כי מצלמות נסתרות מקיפות אותו, ומצלמות כל פעולה ופעולה בחייו.

עיקרון נוסף שמציב רבי נחמן:

הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו, ואפי' כל הדברים, הכל ביד האיש הישראלי להתנהג הכל כרצונו כבחירתו. כי ביד ישראל, יש בחירה בידם, על כל דבר שבעולם. כי אצל אחרים, יש דברים שהם מוכרחים בהם. אבל אצל איש הישראלי, כל דבר ודבר שהוא עושה, כגון לנסוע לאיזה מקום וכיוצא, יש בו עבודה, וע"כ יש לו בחירה על הכל.

(ליקוטי מוהר"ן תניינא, נד)

רבי נחמן נוגע כאן בשאלת מרחב הבחירה שעסקנו בה רבות. אצל רבים מחכמי ישראל – בעקבות אמרת חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" - הופיעה השאלה באילו תחומים בחיים יש בחירה. האם בכל תחום הרשות ביד האדם, או שמא רק בתחומים הנוגעים לעבודת ה'. לדברי רבי נחמן, כל חייו של אדם מישראל הם חלק מעבודת ה', ולכן כולם נכללים במרחב הבחירה. מתברר כאן, כמו בתורה הקודמת שראינו, כי יש קשר ישיר בין תפיסת המרחב של עבודת ה', ובין שאלת מרחב הבחירה: אם עבודת ה' מקיפה את כל החיים, גם הבחירה מקיפה את כל החיים.

 

ההגדרה הפשוטה של הבחירה

לאורך הסוגיה, בררנו כיצד פועל מנגנון הבחירה בתוך נפש האדם. נראה כי גם רבי נחמן עוסק בשאלה זו, אך תשובתו מפתיעה:

שמעתי שאיש אחד שאל אותו כיצד הוא הבחירה.

השיב לו בפשיטות. שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות. אם רוצה עושה. ואם אינו רוצה אינו עושה. ורשמתי זאת. כי הוא נצרך מאד. כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד. מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד. ע"כ נדמה להם שאין להם בחירה ח"ו. ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן. כי בוודאי יש לכל אדם בחירה תמיד. על כל דבר. וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאד.

(ליקוטי מוהר"ן תניינא, קי)

השאלה "כיצד היא הבחירה" משמעותה, באופן פשוט, כיצד מתרחשת ומתאפשרת הבחירה בעולם הנפשי. השואל מודע לקיומו של ההכרח בעולם, ולעובדה שחלק מהכוחות באדם אינם בחיריים, ולכן מעלה את השאלה כיצד מתממשת הבחירה אצל האדם.

המענה לשאלה זו הוא: "השיב לו בפשיטות". נראה כי המילה "בפשיטות" אינה כותרת למשפט הבא, אלא היא עצמה התשובה. הבחירה היא "בפשיטות". התשובה אכן מוצגת באופן פשוט: "אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה". מצד אחד, ניסוח זה הוא ההגדרה הבסיסית והמובנת ביותר של הבחירה; מצד שני הוא מפתיע בפשטותו, ואינו נכנס לעומק השאלה כיצד הבחירה מתרחשת. מה עושה האדם, למשל, כשהוא פוגש שני כוחות פנימיים בתוכו, ונדמה לו שאת שניהם הוא רוצה? כיצד הוא יידע מהו רצונו האמיתי, ובמה נכון לבחור? הרי ככל שאנו מעמיקים בנפש האדם, אנו מגלים שתמונתו הפנימית מורכבת. על פי השאלה, נראה שגם השואל מודע למורכבות הבחירה, אחרת לא היה שואל.

נראה כי רבי נחמן בכוונה מציב בתשובתו את ההגדרה הפשוטה של הבחירה, ללמד כי היא אינה נעלמת. גם כאשר נדמה שתמונת הנפש מורכבת, האדם אינו מאבד את יכולת הבחירה הבסיסית – לעשות כפי שהוא רוצה. בחירה זו תמיד מצויה ביד האדם.

כותב הדברים, כנראה רבי נתן, מציין שהיה לו חשוב מאוד לרשום את דברי רבי נחמן אלו, מפני שהם שונים מהמחשבה המקובלת אצל בני אדם. אנשים בטוחים שרבים ממעשיהם כבר אינם בבחירתם, מפני שהם התרגלו לתבניות חשיבה מסוימות וגם לדפוסי חיים קבועים. אולם רבי נחמן אומר שבכל רגע ורגע האדם יכול לחצות את כל השכבות האלו, ולהגיע לשכבה הפנימית שבה הבחירה חופשית. תמיד יש נקודה שתלויה לגמרי ברצון האדם ובבחירתו.

כיצד חודרים מבעד לכל השכבות שלכאורה אינן בחיריות? רבי נחמן מתנסח: "נדמה להם שאין להם בחירה". כלומר, הגורם שהופך את הבחירה לבלתי אפשרית בעינינו הוא הדמיון. נדמה לנו שאם התנהגנו באופן מסוים עד היום, הרי שהוא מוטבע בנו ואינו ניתן לשינוי. תפיסה זו, לפי רבי נחמן, היא פרי הדמיון. בעומק האדם נמצא תמיד הרצון החופשי, אלא שיש בו מערכות תודעתיות רבות, ודווקא הן חוצצות בינו ובין רצונו החופשי. מאחורי המחיצות נמצא הרצון החופשי, גם כשהאדם נשאר במקומו ומרגיש שאינו יכול לבחור.

כדי להשתמש ברצון החופשי, צריך להגיע לשכבה באדם שבה נמצא הרצון. כל עוד האדם נמצא ברובד הבסיסי של חייו, הוא נתון תחת שליטת ההרגלים. לכן עליו לחדור אל מתחת לרובד הזה, ולהגיע לשכבה העמוקה שבה רצונו חופשי.

 

הבחירה והפשיטות

מושג ה"פשיטות" שמופיע כאן הוא יסוד מרכזי אצל רבי נחמן. רבי נחמן מודע לקיומן של תפיסות מורכבות סביב סוגיית הבחירה, וקורא לנו בכל זאת לחזור אל הפשיטות. מושג זה אינו נאמר למי שנשאר ברמה התמימה והילדותית, אלא דווקא למי שפגש כבר את השאלות המורכבות. את המושג במשמעותו זו אנו פוגשים גם בסוגיות נוספות אצל רבי נחמן, למשל:

וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעבדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות, דהינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות. והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד, והרבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה כמבואר בספרים הקדושים, אך יותר מזה הרבה לדבר עימנו בעל פה והזהיר מאד בכמה אזהרות כמה וכמה פעמים להיות אך שמח תמיד.

(שיחות הר"ן יט)

אנו רואים כאן כמה יסודות בעבודת ה' – לימוד תורה, מצוות ותפילה – שכולם צריכים להיעשות מתוך פשיטות. הפשיטות בתפילה מופיעה גם במקורות נוספים:

ואפילו אם לפעמים הוא מייגע עצמו ואינו יכול להתפלל כלל, אף על פי כן אל יפול בדעתו מזה כלל, כי זה כלל גדול שאסור ליפול בדעתו בשום אופן אפילו אם יעבור עליו מה, ואפילו אם אינו יכול להתפלל כלל, רק יכריח את עצמו על כל פנים לדבר דיבורי התפילה בפשיטות גמור כמו תינוק בבית הספר ממש, ויאמר כך כמה וכמה דבורים בפשיטות גמור.

(שיחות הר"ן עה)

מושג הפשיטות מופיע אצל רבי נחמן גם בהקשר לאמונה:

ענה ואמר: אצל העולם אמונה הוא דבר קטן, ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל. רק בפשיטות גמור כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים

(שם לג)

לעומת רבים מחכמי ישראל (כגון הרמב"ם בגוון אחד, והרב קוק בגוון אחר) שדיברו על הצורך בהעמקה באמונה מעבר לאמונה התמימה והראשונית, רבי נחמן אומר שהאמונה צריכה להיות בפשיטות.

גם בנוגע ללימוד התורה, רבי נחמן מדריך לא להתעכב הרבה על מה שלא מבינים, אלא ללמוד בפשיטות. מה שלא מבינים בלימוד פשוט – אולי עוד יתברר בהמשך:

וסיפר עמנו הרבה הרבה בענין זה, שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם, ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

(שם לו)

בפסקה הבאה, רבי נחמן נוגע בשורש העומד ביסוד מושג הפשיטות:

כבר מבאר כמה פעמים, שאין צריכים שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה. ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל, כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל. והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות.

(שם קא)

ההדרכה לעבודת את ה' בפשיטות נובעת מהעובדה ש"הוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות". כל עוד אנחנו עוסקים במחשבות וחקירות – אנו נשארים במדרגה האנושית שלנו, ולכן פעמים רבות איננו מצליחים להשתחרר מהשאלות והקושיות. דווקא כשאנחנו שומרים על הפשיטות – אנו מתקרבים אל הקב"ה, ויכולים להעפיל למדרגות גבוהות יותר.

הפשיטות היא הדרכה של רבי נחמן בלימוד תורה, במצוות ובייחוד בתפילה ובאמונה. זו ההדרכה הרוחנית של רבי נחמן גם כלפי הבחירה. הבחירה צריכה להיות פשוטה, "מה שרוצה עושה ומה שאינו רוצה אינו עושה". דווקא על ידי הפשיטות מגיע האדם לקרבת אלוקים, שאינה מושגת על ידי התחכום האנושי.

 

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב אוריאל עיטם.

עורך: חיים אקשטיין, תשפ"ג