פוליטיקה

מגמתי היא חינוכית ולא פוליטית, אך אני מודע להשלכות הפוליטיות של דבריי. טבעי שאני נשאל מדי פעם על עמדותיי הפוליטיות. ברור שכמו לכל אזרח חושב במדינת ישראל גם לי יש עמדה פוליטית. מאחר ואינני מתכוון להיות מועמד לכנסת, אין לי עניין מיוחד לעשות לדעותיי הפוליטיות נפשות, אך מצד שני אין לי גם עניין להסתירן. ["מסר פוליטי או מסר חינוכי", עלון שבות (תשמ"ג), 51]

פוליטיקה איננה המקצוע שלי. אני מניח שאחרים רואים את הדברים אחרת וממילא יש להם גם הצעות אחרות. כל תפיסה פוליטית מקובלת עלי כלגיטימית אם היא מבוססת על ראיית כל ארץ ישראל כבשר חי, כאבא מאברינו, על ראיית טובת עם ישראל כקודמת לטובתה של ארץ ישראל, ועל ראיית השלום כערך יהודי חשוב ביותר. ["מסר פוליטי או מסר חינוכי", עלון שבות (תשמ"ג), 53]

בכל ויכוח ציבורי קיימת תופעה של עירוב רגשות אישיים. טבעי הדבר שהרבה מידידיי במחנה ארץ ישראל השלמה רואים את עצמם נפגעים. מאחר והם מסתכלים על העניין במשקפיים אישיות הם רואים את הפגיעה ברעיון. משוכנע אני שבמידה וגרמתי נזק לאנשי ארץ ישראל השלמה, הרי מאידך עשיתי טובה לעניינה של ארץ ישראל השלמה. כראש ישיבה בוודאי הייתי מעדיף להתרחק מכל פולמוס ציבורי, אבל פעלתי כפי שפעלתי מתוך תחושה של "עת לעשות      לה' ". רחוק אני מלומר לתלמידיי 'קבלו דעתי', אך אם דבר אחד בלבד יבוא בעקבות דבריי והוא בירור ענייני וויכוח גלוי, ללא מורא בשר ודם, והיה זה שכרי. ["מסר פוליטי או מסר חינוכי", עלון שבות  (תשמ"ג), 53]