ד"ת קצרים - קול יהודה -
שיעור 57
עקדה
המתבונן במעשה העקדה בשטחיות יחשוב שאין בו אלא קבלת הצו האלוקי בשתיקה ובהכנעה. אברהם אבינו מצווה לשחוט את בנו ומתוך הכרה שאין דבר העומד בפני ציוויו של הקב"ה מבטל הוא את רצונו מפני רצון הקב"ה. באחת: הכל נדחה, הכל מתבטל. לא אהבת אב לבנו, לא רחמים, לא רגשות אנוש ולא שיקולי מוסר. הכל משתתק, נמוג, נעלם אל מול הצו האלוקי. לדידי, תפיסה מעין זו מוטעית לחלוטין. לטעמי אהבת אב לבנו לא נעלמה ולא נמוגה. להפך: עצמתה הייתה תנאי למעשה העקדה כולו. ["חן וחסד ורחמים", עלון שבות בוגרים טו (תשס"ב), 9]
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)