סובלנות ופלורליזם

במצב של ראיית הכל בשחור ולבן אין מקום לסובלנות אמיתית. אם אני חושב 'לבן' והשני חושב 'שחור' לכל היותר אפשר לצפות ממני להתנהגות מנומסת, שלא אביע בקול את מה שאני חושב באמת בלבי. סובלנות כזו שבזה בתוככי לבה לדעה אחרת אינה סובלנות שלך אמת. סובלנות אמיתית קיימת רק כאשר האדם רואה את התמונה השלמה והמורכבת, מכיר באפשרויות השונות, רואה את הדעות השונות היכולות לנבוע מתוך אותה תמונה מורכבת, ומתוך כך מכיר בלגיטימיות של הדעה האחרת. זאת היא סובלנות אמיתית, זוהי נשמתה של דמוקרטיה אמיתית. "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", כלומר: שתי הדעות לגיטימיות. ולא עוד אלא שבית הלל מציגים תחילה את דעת בית שמאי החולקים עליהם. זוהי סובלנות אמיתית. ["אתגריה של מדינת ישראל לקראת המאה ה-21", עלון שבות בוגרים י (תשנ"ז), 119]

יש לעצור את תופעת הדה-לגיטימציה של דעות שונות בציונות הדתית. ישנם ויכוחים עמוקים בתוך מחננו על סולם הערכים ביחס שבין עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, על מצוות כיבוש ארץ ישראל בזמן הזה ועוד. אולם יש לחנך לכבוד הדדי בין הדעות השונות ולהצגת התמונה הכללית לפני כל הציבור בכלל, ובני הנוער בפרט. ["חשבון נפש", עלון שבות בוגרים ח (תשנ"ו)13]

מדי שנה נוסעים תלמידים מהישיבה לשמח עולים בעיירות פיתוח בשמחת תורה. פעם תפסתי בחור אחד שחזר מקרית שמונה ושאלתי אותו: 'נכנסתם לבתי כנסת, איך קיבלו אתכם?'. אמר לי: 'זרקו אותנו משם וזקן אחד אף הטיח בנו: מה אתם מקפצים כמו עזים?'. צריך להבין שיש להם דרך משלהם לשמוח. לכל דור יש דרך משלו להתייחס לדברים. סיפר לי פעם יקה אחד שבפרנקפורט עושים חזרות לקראת הקפות שמחת תורה כי שם הכל טקסי, ומי שנושא את ספר התורה צריך לבוא עם פראק ועם צילינדר. הייתי אז צעיר וצחקתי: מה, הם יודעים לשמוח? עד שפעם אחת שמעתי את השכן שלי שהיה 'גאליציאנער יקה' שמדבר עם חברו על ההקפות בפרנקפורט ומתרגש עד כדי דמעות. גליתי שלכל אחד יש דרך משלו להביע את רגשותיו. גם אנו צריכים לבחון את הדור שלנו על רקע מצבו הקונקרטי של הדור. אי אפשר לפסול כל דעה שונה וכל מי שאינו חושב כמו כולם. ["משמעותה של משנת הראי"ה לדורנו", עלון שבות בוגרים ח (תשנ"ו), 138]