זהות יהודית
החברה היהודית בכללה נמצאת בתהליך של איבוד זהותה היהודית. אם תהליך זה יימשך, חס ושלום, יש בכך סכנה קיומית ממשית למדינת ישראל. מצד אחד יש לנו כבר כיום מאות אלפי יהודים שעלו בשנים האחרונות מארצות מזרח אירופה שאין להם כל ידיעה בהיסטוריה היהודית. יהודים שאין להם כל מושג ביהדות. יהודים שמעולם לא שמעו על גיבורי האומה וחסרים כל תחושה של גאווה יהודית. מצד שני גדל היום נוער בבתי ספר ובמוסדות השכלה שידיעותיו ביהדות מתקרבות לאלה של אחיו שעלו מברית המועצות. היהדות הדתית שגתה בחושבה שהיא יכולה להתמודד עם בעיה זו לבד. היא שגתה פעמיים. היא שגתה כאשר שחררה את הציבור החילוני מלטפל בבעיה זו. היא שידרה שדר, ביודעין ובלא יודעין, שהטיפול בבעיה זו הוא תפקידה של היהדות הדתית ולא שיתפה בו במידה מספקת את הציבור הלא דתי. ועוד שגתה כאשר הציגה את הדברים כאילו זו בעיה דתית ולא בעיה לאומית-יהודית. בכך גרמה לאותו אנטגוניזם שאנו עדים לו היום. ואנו עומדים ותמהים: הייתכן שעדיין קיימת בארץ אותה אמונה תמימה שאומרת שמספיק להיוולד בארץ ולדבר בשפה העברית כדי להיות קשור בלב ובנפש למדינת ישראל ולעם היהודי? [עם הולך ורם ושיחו הולך ודל", עמודים 563 (תשנ"ג), 205]
לצערנו בחלק נכבד של בתי הספר במדינת ישראל גדל נוער ללא שורשים, נוער מנותק מכל זיקה יהודית. אנו רואים בכך סכנה קיומית למדינת ישראל. הדלות הרוחנית בתחום היהדות מגיעה לממדים מחרידים. לא זו בלבד ששפת התנ"ך ואגדות חז"ל בלתי מובנת, גם שפתם של עגנון ומיטב הסופרים של ימינו בלתי מובנת לנוער שגדל היום בארץ. כפרפרזה לשירו של רבי יהודה הלוי ששר פעם "עם הולך ודל ושיחו הולך ורם" אפשר לומר היום, ארבעים שנה אחרי תקומת המדינה: עם הולך ורם, ושיחו הולך ודל. ["עם הולך ורם ושיחו הולך ודל", עמודים 563 (תשנ"ג), 205]
רוב רובו של העם עדיין קשור למסורת. יש שתי קבוצות מסוכנות. קבוצה אחת מסוכנת באופן אקטיבי והקבוצה השניה מסוכנת באופן פסיבי. הקבוצה האקטיבית מורכבת מאנשים, אינטלקטואלים ברובם, שאין להם כל עניין בזהות יהודית. הקבוצה השניה מורכבת מעולים מרוסיה שלא יודעים דבר על יהדות. הבעיה היא שהקבוצה הראשונה נמצאת במרכז ההשפעה בתקשורת ובפקידות המכרעת. אין זה עניין לרבנים בלבד. כל יהודי צריך לעשות מאמץ להציל את המדינה. מדינה ללא זהות יהודית לא תוכל להחזיק מעמד. יש היום סלידה מכפייה דתית אבל העם ברובו עדיין פתוח למסורת בדרגות שונות. ["לשמוע קול בכיו של תינוק", עלון שבות בוגרים א (תשנ"ד), 87]
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)