טעות בהזכרת גשמים ובשאילתם
השיעור התחיל בבירור אילו הזכרות מעכבות. האם הזכרת גשם מעכבת בחורף? האם בקיץ אדם שהזכיר גשם צריך לחזור?
אח"כ עסק בשאלה לאן צריך לחזור במקרים אלו, והראה כמה דעות: הרמב"ם אומר לחזור לראש התפילה, מרדכי אומר להמשיך, הראבי"ה אומר לחזור ל"מכלכל חיים" והרא"ש אומר להזכיר במקום.
השיעור דן בעקבות הרא"ש והראבי"ה האם הזכרת גשמים היא עניין עצמאי או חלק מברכת מחיה המתים, וראינו נ"מ לגבי הזכרת גשמים בשבת וסמיכת גאולה לתפילה.
אח"כ עבר לדון בהזכרה בין שתי ברכות וחידושו של הראבי"ה. הקשה עליו וניסה להסביר אותו, אך הוא עדיין מוקשה. ואז הראה מחלוקת האם להרחיב אותו גם להזכרות לא מעכבות.
השיטות המוקשות לא נגמרו, שהרי הביאור הלכה מנפיץ את פתרון 'למדני חוקיך. התלבטנו לגבי היישום שלו בתפילה ובברכת המזון.
ולבסוף סיים במחלוקת בבלי ירושלמי האם ניתן להשלים הזכרה בשומע תפילה, שתלויה בשאלה אם הברכה מסכמת רק את ברכות הבקשה או גם את ברכות השבח.
סיכום מאת צבי שיננזון שיעור ד' מחזור נ"ב. הסיכום לא עבר את ביקורת הרב:
טעות בהזכרת גשמים ובשאלתם
הרב יעקב מדן
הקדמה
בשיעור זה נעסוק בהזכרות גשמים בתפילה. אנחנו נברר אילו מעכבות ולאן חוזרים. ניגע גם בפתרונות שונים שנועדו למנוע חזרה. בסוף יש סיכום של כל המקרים והדעות שניגע בהם.
אילו הזכרות מעכבות
ברור שאדם שלא הזכיר בחורף לא גשם ולא טל צריך לחזור, וכך גם אדם שהזכיר בקיץ גשם ולא טל. עיקר דיוננו בסעיף זה יהיה בשלושה מקרים לא ברורים:
- הזכיר במחיה המתים בחורף טל ולא גשם
- הזכיר בברכת השנים בחורף טל ולא גשם
- הזכיר בקיץ גם טל וגם גשם
הזכיר בחורף במחיה המתים טל ולא גשם
הגמרא מתייחסת לטעות בהזכרת גשמים:
אמר רבי תנחום אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים - מחזירין אותו
תלמוד בבלי ברכות דף כט עמוד א
לא נאמר חילוק כלשהו, ולכאורה גם אם הזכיר טל מחזירין אותו.
לעומת הבבלי, בירושלמי נאמר שאם הזכיר טל אין מחזירין אותו:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא הָיָה עוֹמֵד בְּגֶשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁל טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּטַל וְהִזְכִּיר שֶׁל גֶּשֶׁם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָתַנִּי בְּטַל וּבְרוּחוֹת לֹא חִייְבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר וְאִם רָצָה לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר... בְּהַהוּא דְּלָא אִדְכָּר לָא טַל וְלָא מָטָר.
ירושלמי, ברכות ה' ב'
נראה שההסבר הוא ששאלת גשמים מעכבת כי אנו נצרכים לגשם בחורף, לעומת הזכרה שבה מזכירים מקצת שבחו של ה', ולכן אם שיבח את ה' על הטל לא צריך לחזור.
כיוון שהירושלמי פירש והבבלי סתם את דבריו, הרא"ש ורוב הראשונים הלכו בעקבות הירושלמי ופטרו אותו מלחזור, וכך נפסק להלכה. אולם, הר"ן חולק ומעדיף את הגמרא שלנו על פני הירושלמי, ולכן מצריך אותו לחזור.
הזכיר בחורף ברכת השנים טל ולא גשם
כאמור יש מקום לחלק בין הזכרה שבה מספיק מקצת שבחו של ה', לשאלה שבה צריך לשאול את הגשם שאנו זקוקים לו. כך אכן נקטו ראשונים רבים והראבי"ה במפורש, שאדם כזה לא יצא ידי שאילת גשמים, וצריך לשאול 'ותן טל ומטר' בברכת שומע תפילה.
לעומתם, השלטי גיבורים מביא את רבני צרפת שחולקים (ר' יונה מסביר אותם באופן אחר):
התוס' והרא"ש כתבו דאם הזכיר טל ולא מטר מחזירין אותו ורבני צרפת כתבו דכי היכי דגבי הזכרת גשמים אם הזכיר טל סגי הכי נמי גבי שאלת מטר אם הזכיר טל סגי
שלטי הגבורים, ברכות י"ט:
הר"ן פוסק שאדם כזה לא צריך לחזור:
הזכיר שניהם אין מחזירין אותו שאין הגשמי' בימות החמה קללה גמורה מן הטעם שכתבתי אדרבה ברוב השנים סימן ברכה הם ומיהו כשהניח להזכיר טל שהוא דבר המתבקש לעולם והזכיר גשם שהוא לפעמים סימן קללה אחר שיצא ניסן והכתוב מזכירו לקללה הלא קציר חטים וגו' מחזירין אותו ונמצאת אומר לפי זה דכי אמרינן דבימות החמה אמר מוריד הגשם מחזירין אותו היינו דוקא בשלא הזכיר טל אלא [סירכא] דימות הגשמים נקט כפשטא דמילתא אבל הזכיר טל וגשם אין מחזירין אותו:
ר"ן על הרי"ף תענית דף א עמוד ב
אדם שהזכיר בקיץ גשם לבד צריך לחזור כי הוא סימן קללה, אך אם הזכיר גם טל אין צריך לחזור, כיוון שגשם הוא לא בהכרח סימן קללה בקיץ, ובארצנו הוא יכול למנוע שריפות יער כשיורד לפעמים (נראה שהדבר תלוי בכל ארץ וארץ האם גשם בקיץ הוא סימן קללה או לא, אך צריך לעיין בזה).
אמנם, רוב הראשונים חולקים עליו, וסוברים שגשם הוא סימן קללה ולכן חוזרים עליו.
המרדכי מביא את המהר"ם מרוטנבורג שפוסק כמו הר"ן אך לא מטעמו:
ונראה לרבי דלאו ממש מחזירין אותו לראש הברכה אלא כלומר גוערין בו ומוחין בו שלא יאמר יותר דתימא הוא לומר מחזירין לראש הברכה כי מה יועיל הלא כבר אמר אותו:
מרדכי מסכת תענית פרק מאימתי רמז תריב
נזכר באמצע הברכה שטעה בהזכרה מעכבת, לאן חוזר?
אנחנו נדון בשני מקרים שבהם אדם צריך לחזור, ונדון לאיפה הוא חוזר:
- נזכר בקיץ שהזכיר גשם - אמר דבר שלא צריך לומר.
- נזכר בחורף שלא אמר מוריד הגשם - לא אמר דבר שצריך לומר.
יש ארבע דעות בכך: רמב"ם,
1. הרמב"ם לא ברור, ונראה ממנו שאדם שלא הזכיר גשם בחורף או אדם שהזכיר גשם בקיץ גם אם נזכר באמצע הברכה חוזר לראש התפילה:
מי שטעה בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם ולא מוריד הטל חוזר לראש ואם הזכיר הטל אינו חוזר, ואם טעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם חוזר לראש, ואם לא הזכיר טל אין מחזירין אותו שאין הטל נעצר ואין צריך בקשה.
רמב"ם תפילה ונשיאת כפים פרק י הלכה ח
אפשר היה להסביר שהרמב"ם מדבר על אדם שסיים את הברכה ולכן צריך לחזור לראש, אך הבית יוסף הבין שאפילו נזכר באמצע הברכה חוזר לראש התפילה, כיוון ששלוש הברכות הראשונות הן ברכה אחת ארוכה.
חילוק נוסף שהיה אפשר לעשות הוא בין קיץ לחורף. יש מקום להחזיר להתחלה מי שבקיץ הזכיר גשם כיוון שאמר דבר בעייתי, אבל למה כאשר שכח להזכיר גשם בחורף חוזר עד ראש התפילה, ולא מזכיר גשם במקומו?
2. כאמור, המרדכי אמר בשם המהר"ם שאם אמר משיב הרוח בקיץ אין טעם לחזור כי מעוות לא יוכל לתקון, ולכן ימשיך להתפלל וגוערים בו.
3. הרא"ש מביא את הראבי"ה:
כתב רבינו אבי"ה ז"ל דאין צריך לחזור לראש הברכה אלא חוזר ואומר משיב הרוח מוריד הגשם מכלכל. ולא דמי לאומר מוריד הגשם דחוזר לראש הברכה דהתם אם היה חוזר למכלכל חיים לא היה מבטל מה שהזכיר שלא כדין אלא חוזר לראש הברכה ואינו מזכיר
מי שנזכר באמצע שלא הזכיר גשם חוזר ומזכיר וממשיך כנוסח הברכה "מכלכל חיים...", לעומת מי שהזכיר גשם בקיץ שחוזר לראש הברכה.
4. הרא"ש עצמו חולק על כך:
ולי נראה דהא דקאמר לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו היינו אם סיים כל הברכה ואז חוזר לראש התפלה אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה אומר במקום שנזכר שלא קבעו חכמים מקום להזכרה בתוך הברכה אלא אמרו מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים אלא שנהגו העולם לאומרה לפני מכלכל חיים לפי שהגשמים כלכלה ופרנסה. אבל אם לא אמרה לפני מכלכל חיים בכל הברכה מקומה
מי שנזכר באמצע יכול להזכיר במקום שנמצא ולא צריך לחזור לא לתחילת הברכה, ולא ל"מכלכל חיים...".
נעיר נקודה חשובה. נראה שצריך לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" מתוך הקשר של משפט, ולא במנותק, שיהיה ברור שהוא מתכוון שה' הוא משיב הרוח ומוריד הגשם.
'מוריד הגשם' כחלק מהברכה או כהזכרה עצמאית
המחלוקת בין הרא"ש והראבי"ה נוגעת בשאלה יסודית. לפי הרא"ש יש חובה לשבח את ה' ע"י הזכרת גשמים וקבעו זאת בתחיית המתים ולכן אפשר להזכיר אותה בכל הברכה, אך מהראבי"ה נראה שההזכרה משפיעה על אופי הברכה. כלומר, ברכת תחיית המתים בחורף מקבלת אופי שונה, ולכן אם הזכיר בצורה לא נכונה הוא בירך ברכת מחיה המתים של קיץ ולא של חורף.
האחרונים דנו בשאלות שיוצאות מהשאלה היסודית.
שכח גבורות גשמים בשבת
ר' עקיבא איגר מחדש חידוש גדול מאוד:
מחזירים אותו. נלע"ד בליל שבת אם שכח לומר משיב הרוח דאין מחזירי' דהא אם התפלל רק מעין שבע יצא כדאית' בסי' רס"ח במג"א
רבי עקיבא איגר, אורח חיים סימן קי"ד סעיף ה'
חכמים וויתרו בליל שבת על הזכרת הגשם בברכת מעין שבע, ולכן אם שכח בתפילת עמידה להזכיר גשם אין צריך לחזור.
ניתן לטעון כנגדו שאמנם במעין שבע וויתרו על הזכרת גשמים, אבל ברכת מחיה המתים בחורף כוללת הזכרת גשמים כחלק מהברכה. אולם, אם 'מוריד הגשם' זה הזכרה בלבד ולא חלק מהברכה, ניתן לומר שכשם שוויתרו על כך במעין שבע כך וויתרו בברכת מחיה המתים.
תפילה ללא גבורות גשמים- תפילה פסולה או תפילה שלא כתקנתה
המגן גיבורים דן לגבי תפילה ללא הזכרת גשמים האם נחשב שלא התפלל כלל, או שהוא התפלל אך לא תפילה כתקנתה:
ובמקום שמחזירין נלפע"ד דמ"מ אין לו דין לא התפלל כלל ויהי' צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסוק רק שהתפלל ולא התפלל כתקנה ומחוייב לחזור ולהתפלל כתקנה ומה"ט כתב בשו"ת גא"י סי' י"ז דמי ששכח להתפלל יעלה ויבא וחזר והתפלל ושכח משיב הרוח א"צ לחזור ולהתפלל שלישית משום דהוה כהתפלל בראשונה רק שלא התפלל כתקנה ואף שדינו צ"ע דסוף סוף ב' התפלות הרי שלא כתקנה ואנן בעינן תפלה כתקנה לא יחסור דבר מ"מ לענין סמיכו' גאל"ת וכדומה יש להקל כנ"ל:
מגן גיבורים, אלף המגן סימן קיד ס"ק ט'
נפקא מינה לשאלה הזו היא האם כשחוזר ומתפלל תפילה נוספת צריך לסמוך בה גאולה לתפילה. כמו כן, אם בתפילה השנייה שכח יעלה ויבוא, האם צריך לחזור ולהתפלל תפילה שלישית? אם זה נחשב שלא התפלל כלל, אז יצטרך לסמוך גאולה לתפילה ויצטרך להתפלל פעם שלישית, אבל אם זו רק נחשבת תפילה שלא כתקנתה לא יצטרך לסמוך גאולה לתפילה, ולא יצטרך להתפלל פעם שלישית.
נזכר באמצע ברכה שטעה בהזכרה לא מעכבת
הבית יוסף אומר:
יתבאר לך שאין דברים הללו אמורים אלא בשלא הזכיר לא גשם ולא טל שאילו הזכיר טל אף על פי שלא הזכיר גשם אפילו נזכר עד שלא סיים הברכה אינו צריך לחזור.
בית יוסף, אורח חיים סימן קי"ד
אדם שהזכיר טל בחורף ונזכר באמצע הברכה ששכח להזכיר גשם, לא צריך להזכיר. דברי הבית יוסף מפתיעים, ואכן רבנו החיד"א בברכי יוסף חולק:
ואף במקום שאמרו אין מחזירין, ואין זו חזרה, מ"מ כל שסיים אותה ברכה אף שלא התחיל באחרת הסמוכה לה ישנו בדין חזרה
ברכי יוסף אורח חיים סימן קפח ס"ק ז
בתוך אותה ברכה או אם עוד לא התחיל את הברכה הבאה גם במקום שאמרו שאין מחזירים יכול לחזור.
סיכום
נסכם את הדעות בנוגע לחזרות מעכבות בברכת מחיה המתים.
מי ששכח להזכיר גשם בחורף:
- רא"ש- מזכיר במקום שנזכר
- ראבי"ה- מזכיר גשם וממשיך "מכלכל חיים..."
- רמב"ם- חוזר לראש התפילה
- רא"ש וראבי"ה- חוזר לראש הברכה
- מרדכי- אין מה לעשות וממשיך להתפלל כרגיל
- רמב"ם- אין מה לעשות וחוזר לראש התפילה
שכח הזכרה מעכבת ונזכר לפני שהתחיל 'אתה קדוש'
חידוש הראבי"ה
הגמרא בברכות דנה בשאלה דומה ביחס לתוספות בברכת המזון:
יתיב רבי זירא אחורי דרב גידל, ויתיב רב גידל קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר: טעה ולא הזכיר של שבת, אומר: ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית. ברוך מקדש השבת... אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב: לא שנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב, אבל פתח בהטוב והמטיב - חוזר לראש.
תלמוד בבלי ברכות דף מט עמוד א
כאשר אדם נזכר בין סיום ברכת בונה ירושלים לבין ברכת הטוב והמטיב שלא אמר רצה או יעלה ויבוא, הוא אומר ברכה מיוחדת (אך ביעלה ויבוא לא חותם מספק).
הראבי"ה מסיק את אותו הדין לגבי תפילה:
ועוד נראה לי שאם לא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם ונזכר בין חתימת מחיה מתים ועד שלא התחיל באתה קדוש יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה ושוב יאמר אתה קדוש
ראבי"ה חלק ג', הלכות תענית סימן תתמ"ו
אלא שלכאורה אין שום דמיון:
א. אין קשר בין יעלה ויבוא לבונה ירושלים או רצה, ונראה שהיא הזכרה עצמאית. כיוון שאין קשר מהותי, ניתן להשלים אותה כברכה נפרדת. לעומת זאת, בקשת מטר היא חלק מהותי מברכת השנים ולא שייך להשלים אותה אח"כ.
ב. 'ותן טל ומטר' לאחר ברכת השנים ו'משיב הרוח' לאחר מחיה המתים נראה כהפסק, בניגוד לברכת המזון ששם מוסיפים ברכה לאחר סוף הברכות מדאורייתא.
למרבה הפלא הטור והשו"ע אכן פוסקים כראבי"ה. המשנה ברורה מביא שורה של ראשונים שחולקים (רמב"ם, ריא"ז ועוד), אך מקבל את פסק השו"ע.
נראה שמשמעות הדעה הזו היא שהחלל בין ברכה אחת לשנייה נחשב כנספח לברכה הראשונה, ולכן למרות שאדם סיים ברכת גבורות הוא עדיין יכול להזכיר 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.
בנוסף, צריך לומר שהזכרת גשמים היא הזכרה עצמאית ולכן ניתן לספח אחרי חתימה הברכה, והיא לא נחשבת לחלק מנוסח ברכת גבורות (למרות שכאשר דנו בהזכרת גשם בקיץ הסברנו את הראבי"ה הפוך).
למה לא מזכירים בברכה?
יש בחידוש הראבי"ה קושי נוסף, אם לומדים את הדין מברכת המזון אז למה לא מזכירים 'משיב הרוח' ע"י ברכה עם שם ומלכות?
הב"ח והט"ז טוענים שלא מוספים ברכה על שמונה עשרה ברכות, אבל זה קשה שהרי הוסיפו את ברכת השנים כברכה התשע עשרה, ובתענית מתפללים עשרים וארבע ברכות. הסבר אחר הוא שברכה תהווה הפסק, וגם הסבר זה קצת קשה. כנראה צריך לומר שלא מצינו ברכה כזו, ולכן לא ניתן לתקן אותה.
כאמור, לפי הראבי"ה הברכה לא הסתיימה עד שהתחיל לברך את הברכה הבאה ולכן הוא יכול להזכיר משיב הרוח לפי שהתחיל 'האל הקדוש'.
הזכיר גשם ונזכר לפני 'האל הקדוש'
על פי זה, מה יעשה אדם שהזכיר גשם בקיץ וסיים מחיה המתים? האם זה נחשב שהוא עדיין בברכת גבורות, והוא חוזר לתחילת הברכה, או שצריך לחלק בין המקרים? בחורף יש זמן השלמה אחרי הברכה לפני הברכה הבאה, כי ברכת מחיה המתים לא נגמרת אם ללא אמירת הזכרת הגשם שמהווה חלק מאופי הברכה. בקיץ אדם שהזכיר גשם סיים ברכה פסולה, ולכן צריך לחזור לראש התפילה.
כך אכן מכריע הביאור הלכה:
...וכנ"ל למעשה משום דבלא"ה דעת הגר"א כהרמב"ם דאפילו אם נזכר באמצע ברכה חוזר לראש וגם יש כמה מגדולי הפוסקים שחולקים על ראבי"ה דפסק השו"ע בסעיף ו' כוותיה דאומרו בלא חתימה קודם שמתחיל ברכה שאחריו וס"ל דמכיון שסיים אותה ברכה הוי כמו שהתחיל ברכה אחרת ולכן עכ"פ בעניננו דאפשר דראבי"ה ג"כ סובר כשאר פוסקים. אין לזוז מסתימת השו"ע דאחר שסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין ברכה שאחריה חוזר לראש התפלה ואח"כ מצאתי בעזה"י בספר מאמר מרדכי שפסק כהשו"ע מכל אלו הטעמים:
באור הלכה, סימן קי"ד סעיף ד'
הוא מכריע לחומרה, שאדם שהזכיר גשם וחתם את הברכה, צריך לחזור לראש התפילה. הוא מצרף כמה שיקולים, הראבי"ה לא מוסכם על כולם, ובנוסף לא ברור שלדעת הראבי"ה ניתן להשתמש בהיתר זה כאן.
במחילה מכבודו, מהראבי"ה עצמו נראה אחרת:
אמר רבי העובר לפני התיבה בימות החמה ואמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, אמר מוריד הגשם מחזירין אותו. פירוש לראש הברכה... ואם לא הזכיר גבורת גשמים אפילו אידכר מקמיה שומע תפלה חוזר לאתה גבור
גם אדם שנזכר אחרי שומע תפילה ששכח להזכיר גשם, לא צריך לחזור לראש התפילה, אלא לברכת מחיה המתים. כלומר, לדעת הראבי"ה אף פעם לא חוזרים לראש, אלא לתחילת מחיה המתים, ולכן הראבי"ה לא התייחס למקרה זה, כיוון שבלאו הכי גם אם התחיל 'האל הקדוש' עדיין חוזר לתחילת הברכה.
בכל זאת, כיוון שרוב הראשונים חולקים על הראבי"ה וסוברים שלא ניתן להזכיר גשם אחרי סיום הברכה, ורוב האחרונים טענו שהיתר הראבי"ה לא שייך במקרה זה, פסיקת הביאור הלכה נכונה אך ללא ההוכחה מדברי הראבי"ה.
שלוש הברכות הראשונות כברכה אחת
כל זה בשיטת הראבי"ה. נזכיר שלפי הרא"ש שנתקבל להלכה שלוש הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת. אם כך עולה לנו שאלה, למה אם נזכר בברכת האל הקדוש צריך לחזור לראש התפילה, ולא לראש ברכת מחיה המתים? הרי זו ברכה אחת?
נראה שמצד אחד אנחנו מחלקים את הברכות הראשונות לשלוש, ומצד שני הן ברכה אחת. אפשר לדמות זאת לכת עדים, כאשר אדם הזכיר בקיץ גשם אז 'נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה'. כלומר מדובר בשלוש יחידות נפרדות שמתחברות לברכה אחת.
מחלוקת רבינו אלחנן והרא"ש- כמה להרחיב את הראבי"ה?
התוס' והרא"ש מביאים את רבינו אלחנן שלוקח את הראבי"ה רחוק יותר. לשיטתו גם אדם שהזכיר בחורף טל אבל לא גשם, יכול להשלים בין מחיה המתים ל'אתה קדוש' למרות שלא צריך לחזור. כך גם הוא טוען לגבי על הניסים ויעלה ויבוא של ר"ח בלילה.
הרא"ש חולק ומחלק בין מקרים בהם צריך לחזור, ובהם אמירה כזו לא נחשבת כהפסק, לבין מקרים שבהם יצא ידי חובה ולא צריך לחזור, שבהם הזכרה בין ברכה לברכה נחשבת כהפסק.
כמובן שלרבינו אלחנן צריך להוסיף משפט קישור ל'על הניסים', שהרי לבד המשפט חסר משמעות.
שיטת רבינו תם
סברה נוספת בסוגייה היא בשם ר"ת:
ורבינו יצחק ז"ל ראה לר"ת ז"ל שחזר לאחר מודים בדבר שאם לא אמר אין מחזירין אותו
רא"ש מסכת ברכות פרק ד סימן יז
אדם ששכח בליל ר"ח יעלה ויבוא יכול לחזור לתחילת רצה למרות שיעלה ויבוא בליל ר"ח הוא לא לעיכובא. אותו הדין כאשר שוכח על הניסים בברכת הודאה.
פתרון למדני חוקיך
פתרון למדני חוקיך בברכת מחיה המתים ובאופן כללי
כאמור, הביאור הלכה לא מרוצה משיטת הראבי"ה, ומציע הצעה אחרת. כאשר אדם שוכח הזכרה שמעכבת, והתחיל את החתימה "ברוך אתה ה'" שיסיים "למדני חוקך". כך הוא עדיין בתוך הברכה, ויכול להזכיר משיב הרוח כחלק מהברכה. הוא הדין גם ביעלה ויבוא.
הרעיון הזה מקורו בדברי ר' יונה לגבי ברכת הנהנין:
למדנו מהירושלמי שמי שבירך על הדבר ונפל מידו ואינו מוצאו צריך לחזור ולברך כשחוזר ואוכל מאותו המין: וכן למדנו שמי שבירך ברכה שאינה צריכה יש לו לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכן כתב הרמב"ם ז"ל: ויש שאומרים שזהו לאחר שאמר אלהינו מלך העולם אבל אם לא הזכיר עדיין מלכות אלא ברוך אתה ה' בלבד יש לו לסיים ולומר למדני חקיך כדי שיהיה כקורא פסוק ולא יהיה מזכיר שם שמים לבטלה. מפי מורי הרב נר"ו בשם גאון ז"ל:
רבינו יונה ברכות דף כח עמוד א
גם הרא"ש מביא פתרון זה והטור פוסק אותו להלכה.
אלא שהיישום של פתרון זה בתפילה בעייתי. אדם שהתחיל לברך על תפוח שנפל לו, והשלים את הברכה לפסוק לא הפסיד כלום, אבל למה שאדם יאמר פסוקי תהילים רנדומליים באמצע שמונה עשרה?
אפילו שלא באמצע תפילה הפתרון הזה לא אהוב במיוחד.
השו"ע פוסק לגבי ברכות התורה:
אם נכנס הכהן לבהכ"נ אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה, אינו פוסק, אבל ברכו לא הוי התחלה
והמגן אברהם מסביר שלמרות שהעולה יכול לסיים את הברכה ב"למדני חוקיך", לא נכון לעשות זאת, אלא שיסיים את הברכה.
פתרון למדני חוקיך בברכת המזון
הברכי יוסף דן מה לעשות כאשר אדם סיים את ברכת בונה ירושלים, והתחיל 'ברוך אתה ה' ונזכר שלא אמר רצה. האם ימשיך למדני חוקיך, או שיסיים את הברכה ויאמר את ברכת 'אשר נתן שבתות למנוחה' (יש לעיין למה הוא לא מציע להמשיך ישירות לברכת 'אשר נתן שבתות למנוחה')?
אך אם סיים בונה ירושלים אמן והתחיל בא"י אדעתא לומר ברכה רביעית, נראה דצריך לחזור לראש לדעת הרמב"ם (הל' ברכות פ"ב הי"ב) והרא"ש (ברכות פ"ז סי' כג) דקי"ל כוותיהו, דהא כי סיים ברכות דאוריתא מדמו לה לסיים תפלתו ודינא הוא דאם לא עקר רגליו ורגיל לומר תחנונים חוזר לרצה, והכא נמי כל ברכות דברכת המזון חשובות כאחד וצריך לחזור לראש כמ"ש הרא"ש, והשתא זה כבר סיים ברכות דאוריתא ואמר אמן ופתח בתחנונים ואף אי אמר בא"י למדני חקיך הו"ל כתחנונים וחוזר לראש כנ"ל.
ברכי יוסף אורח חיים סימן קפח ס"ק ז
הוא מכריע שצריך לחזור לראש ברכת המזון כיוון שנחשב שסיים את שלוש הברכות מדאורייתא והמשיך לתחנונים.
פתרון למדני חוקיך בברכת שומע תפילה
כפי שנראה בהמשך, אדם ששכח 'ותן טל ומטר' בברכת השנים, יכול לשאול בשומע תפילה, ואם לא שכח גם אז חוזר לברכת השנים. מה קורה כאשר חתם 'שומע תפילה'?
המשנה ברורה אומר שניתן לומר מיד אחרי שומע תפילה 'ותן טל ומטר' כראבי"ה. זה חידוש גדול - בברכת השנים אפשר לראות את זה כנספח אבל בשומע תפילה זה מפתיע. יותר מזה – המשנה ברורה פוסק שאם נזכר בבא"ה של שומע תפילה משלים למדני חוקיך, מבקש גשמים וחותם שומע תפילה.
פתרון למדני חוקיך בהזכרה שלא מעכבת
אם שכח הזכרה שלא מעכבת והתחיל לחתום, האם יכול לסיים למדני חוקיך? נראה שמי שחולק על ר' אלחנן יחלוק גם כאן, אולם האחרונים התחבטו בכך ואולי אדם יוכל להשתמש בפתרון זה גם בשביל הזכרה שלא מעכבת.
הזכרות בשומע תפילה
השלמת הזכרה ושאלה בשומע תפילה
מה אפשר לתקן בשומע תפילה? ברור שלא ניתן לתקן דבר מקולקל כמו הזכרת כשמים בקיץ, אך האם ניתן להשלים הזכרת ושאלת גשמים?
לכאורה נראה שזו מחלוקת בבלי וירושלמי.
לפי הירושלמי ניתן להשלים גם הזכרה וגם שאלה בברכת השנים:
רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וּדִכְוָתָהּ אִם לֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. מַה אִם שְׁאֵלָה שֶׁהִיא מִדּוֹחָק אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אַזְכָּרָה שֶׁהִיא מֵרֵיוַח לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְהָתַנִּי אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּימִי אַחֲוֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי בְּשֶלֹּא אָמַר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
אולם מסתימת הבבלי משמע שניתן להשלים רק שאלה בשומע תפילה ולא הזכרה:
אֲמַר רִבִּי תַּנְחוּם אֲמַר רַב אַסֵי: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ; שְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵע תְּפִלָּה
לכאורה יש לפסוק כמו הבבלי לחומרא, אך הראבי"ה מביא את ר"ח שדוחק את הבבלי ע"פ הירושלמי, ופוסק שניתן להזכיר בשומע תפילה משיב הרוח ומוריד הגשם.
שאלת היסוד כאן היא האם ברכת שומע תפילה מסכמת את ברכות הבקשה, ולכן ניתן לבקש בקשות ששכחנו, או שהיא מסכמת את כל הברכות עד עתה כולל השבח (שמע קולנו ששבחנו אותך), ויהיה ניתן להשלים גם הזכרות.
נעיר, שנראה מהגמרא שברכת השנים ללא הזכרת גשם היא לא ברכה פסולה, אלא שהאדם לא קיים את חובת שאלת גשמים שניתן להשלים בשומע תפילה. לכן קשה להשליך מדין זה על השלמת הזכרת גשמים בשומע תפילה.
שכח 'ותן טל ומטר' גם בשומע תפילה
מה יעשה אדם ששכח 'ותן טל ומטר' גם בשומע תפילה? אנחנו פוסקים שחוזר לברכת השנים, אך יש חבילת ראשונים גדולה שאומרים לחזור לשומע תפילה.
הרי"ף, רמב"ם, שאילתות ור' יואל אביו של הראבי"ה פוסקים לחזור לברכת השנים, אך הראבי"ה חולק על אביו, וכך גם הירושלמי, רב האי גאון, תוס', ור' יונה שאומרים לחזור לשומע תפילה. ר' יונה עצמו מביא גירסה אחרת בירושלמי שתומכת בדעתו.
אולם, למה לחזור לברכת השנים אם ניתן לחזור לשומע תפילה ולשאול שם גשמים?
מהראב"ד נשמע שזה קנס למי ששכח פעמיים שאלת גשמים (בהסתמך על הקנס למי ששכח אתה חוננתנו ואכל לפני הבדלה), אך תמוה לקנוס אדם על ידי ברכות לבטלה. ניתן להציע שכאשר אדם מתקן הוא צריך לתקן כבר כמו שצריך, ולכן חוזר לברכה המתאימה.
סיכום
טיפלנו בשאלות רבות:
- אילו הזכרות מחייבות הזכרה?
- לא הזכיר בחורף לא גשם ולא טל- חוזר
- הזכיר בקיץ גשם- חוזר
- הזכיר בחורף במחיה המתים טל ולא גשם
- בבלי- מחזירין אותו
- ירושלמי- אין מחזירין אותו
- בהזכרה מספיק לשבח מקצת שבחו של ה'
- הזכיר בחורף ברכת השנים טל ולא גשם:
- ראבי"ה ורוב הראשונים- לא יצא וצריך לשאול בשומע תפילה
- רבני צרפת- יצא
- הזכיר בקיץ גם טל וגם גשם:
- ר"ן- לא צריך לחזור, גשם הוא לא קללה גמורה
- רוב הראשונים- צריך לחזור
- לאן צריך לחזור?
- שכח להזכיר גשם בחורף:
- רא"ש- מזכיר במקום שנזכר
- הזכרת גשמים היא חובה עצמאית
- ראבי"ה- מזכיר גשם וממשיך "מכלכל חיים..."
- הזכרת גשמים היא חלק מברכת מחיה המתים
- רמב"ם- חוזר לראש התפילה
- רא"ש- מזכיר במקום שנזכר
- מי שהזכיר גשם בקיץ:
- רא"ש וראבי"ה- חוזר לראש הברכה
- מרדכי- אין מה לעשות וממשיך להתפלל כרגיל
- רמב"ם- אין מה לעשות וחוזר לראש התפילה
- נזכר באמצע ברכה ששכח הזכרה לא מעכבת:
- בית יוסף- לא צריך לחזור
- חיד"א- יכול לחזור
- שכח להזכיר גשם בחורף:
- שכח הזכרה מעכבת ונזכר לפני שהתחיל 'אתה קדוש'
- רמב"ם, ריא"ז- נחשב שסיים את הברכה
- ר"ת- יכול לחזור לתחילת הברכה.
- ראבי"ה- יכול לומר בין הברכות
- רא"ש- רק הזכרות מעכבות
- ר' אלחנן- גם הזכרות שלא מעכבות
- לפי הראבי"ה, הזכיר גשם ונזכר לפני 'האל הקדוש':
- ב"ח, אליה רבה- הוא עדיין בברכת גבורות, וחוזר לראש הברכה
- חיי אדם, ביאור הלכה- סיים את הברכה, וחוזר לראש התפילה
- פתרון למדני חוקיך
- ר' יונה מביא פתרון זה לברכת הנהנין
- ביאור הלכה מיישם זאת לתפילה גם במחיה המתים וגם ב'שומע תפילה'
- החיד"א טוען שלא ניתן ליישם זאת בברכת המזון
- השלמת הזכרת גשמים בשומע תפילה
- ירושלמי- אפשר, הברכה מסכמת את כל הברכות עד עתה
- בבלי- אי אפשר, הברכה מסכמת רק את ברכות הבקשה
- שכח 'ותן טל ומטר' בשומע תפילה
- רי"ף, רמב"ם ועוד- חוזר לברכת השנים (קנס או תיקון כמו שצריך)
- ראבי"ה, ר' יונה ועוד- חוזר לשומע תפילה
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)