יהושע כג-כד | נאומי יהושע לעם לפני מותו וכריתת הברית

בתחילת פרק כ"ג יהושע מכנס את העם לנאום לפני מותו. לא קשה לשים לב שהנאום מלא בדאגה וחשש מצדו של יהושע: יהושע חושש שלאחר מותו העם יחטא בהתערבבות עם גויי הארץ ובהליכה אחר עבודה זרה. חשש זה מזכיר מאוד את החשש של משה רבנו לאורך ספר דברים, והקורא את פרקנו יכול למצוא ביטויים רבים שמקבילים מאוד לביטויים המופיעים בספר דברים כחלק מן ההכנה לכניסה לארץ. כאן ביטויים אלה מופיעים כהכנה לימים שאחרי יהושע.

בפרק כ"ד מופיע נאום נוסף של יהושע אל העם, ונאום זה חריג ומפתיע עוד יותר: בנאום של פרק כ"ד יהושע פותח מחדש את שאלת הברית עם הקב"ה ומציע לעם לוותר עליה. לא זו אף זו, אפילו לאחר שהעם משיב שהוא מעוניין לעבוד את ה', יהושע מנסה להניא אותם מבחירה זו, ורק לאחר התעקשות העם לעבוד את ה' – יהושע מקבל את דבריהם.

הפרקים שלנו, אם כן, מעלים שתי שאלות מאוד קשות: השאלה הראשונה היא מדוע אנו זקוקים לשני מעמדי ברית לפני מות יהושע? והשאלה השנייה היא כיצד ייתכן שיהושע מציע לעם את ההצעה המפוקפקת "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר  עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם"? שאלה זו חזקה במיוחד, אם נניח שאין מדובר באמצעי רטורי בלבד (כפי שהציעו חלק מן המפרשים) אלא בהצעה רצינית.

בנוגע לשאלה מדוע יש שני מעמדי ברית, מצורף מאמרו של ד"ר שוקי רייס המנתח את פרקים כ"ג וכ"ד – על הדומה והשונה שביניהם, ומציע שפרק כ"ג מהווה סגירה למסגרת של ספר יהושע, ואילו פרק כ"ד מהווה הכנה לקראת ספר שופטים. למו"ר הרב יעקב מדן יש הצעה אחרת. לטענתו, פרק כ"ג מכוון לעם ישראל, אבל פרק כ"ד מכוון לאנשים אחרים, ולא לבני ישראל שהיו במעמד הר סיני. בארץ ישראל היה מקבץ של אנשים שזהותם לא הייתה ברורה עד תום: תושבי שכם שעברו ברית מילה על ידי בני יעקב. בנוסף אליהם היה את "הנפש אשר עשו בחרן" – תלמידי בית המדרש של אברהם אבינו. וחלקים מבני אפרים ומנשה שלא ירדו למצרים (עיינו למשל דה"א ז, כ-כד). אנשים אלה אכן עוד לא כרתו ברית – הם לא נכחו במעמד הר סיני. הברית של פרק כ"ד מכוונת אליהם – יש להם אפשרות להצטרף באופן רשמי לברית של עמ"י עם הקב"ה – אבל יש להם גם חופש לבחור שלא להצטרף אליה.

הסברו של הרב מדן עונה אם כן על שתי השאלות – מדוע יש שתי בריתות, וכיצד בברית השניה יהושע מציע לעם לעזוב את עבודת ה'. תשובה אחרת לשאלה כיצד יהושע מציע לעם לעזוב את הברית עם ה', מובאת בשיעורו המצורף של הרב יובל שרלו. הרב שרלו מציע שכריתת ברית עם ה' היא תהליך, שאמנם מתחיל במעמד הר סיני, אבל הוא מסתיים רק עם חתימת ספר יהושע וקיבוע ההתיישבות בארץ. בנקודה זו, כאשר העם מתיישב במקומו הקבוע, זה הזמן להכריע באופן סופי – האם הברית עם ה' היא הדבר המכונן את קיומו של עם ישראל מעתה ואילך.