שמיני עצרת | הבריאה הא-לוהית והבריאה האנושית
אנו מורגלים לכך שקיימים שלושה רגלים: "שלוש פעמים בשנה...", אולם למעשה בחג הסוכות אנו נפגשים עם רגל נוסף, שאינו מן המניין. לאחר שמצווה התורה לחגוג את חג הסוכות שבעה ימים, היא מוסיפה יום שמיני שאינו חלק מחג הסוכות: "ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו".
ה"שפת אמת" מסביר ששבעת ימי חג הסוכות הם כנגד שבעת הימים בהם נברא העולם: "ז' ימי סוכות הוא תיקון מעשה בראשית". חג הסוכות הוא מעין ניסיון של האדם לשחזר את מעשה בראשית, בשינוי משמעותי אחד: "נוכח פני ה'". בעוד במעשה בראשית הקב"ה צמצם נוכחותו מאיתנו, ואנו מחזרים אחריו בעזרת המצוות, בסוכות כל אורחות חיינו נעשים בתוך הסוכה מתוך תפיסה ש"מלוא כל הארץ כבודו", ואף דברי החולין מקבלים מקום של קדושה בחג הסוכות: "תשבו כעין תדורו".
כהמשך לדרשה זו, מסביר ה"שפת אמת" את מקומו של חג שמיני עצרת: "אחר הכנת הטבע, צריכין בני ישראל למשוך הנהגת התורה, והוא משמיני עצרת...". כשם שחג הסוכות הוא כנגד שבעת ימי הבריאה, כך חג שמיני עצרת הוא כנגד מה שלמעלה מימי הבריאה - "למעלה מהטבע". עבור האדם, הבריאה היא יצירה מוגמרת: האדם נברא ביום השישי, כאשר הכל ערוך ומוכן ללידתו. אולם ישנה בריאה נוספת, שהיא כולה רובצת על האדם: "שיש ב' בחינות שברא הקב"ה: דרך הטבע, ואחר כך זכו בני ישראל להמשיך דרך אש דת". שמיני עצרת מזכיר לאדם את היום השמיני, שבריאתו לא קדמה לבריאת האדם, ויצירתו אף אינה חקוקה במחזוריות הטבע. בריאה זו היא כולה אנושית - היא מוטלת על האדם!
לאור דברי ה"שפת אמת", מובן מאליו הקישור שבין חג שמחת תורה לבין שמיני עצרת. היום השמיני מייצג את התורה, שהיא המאפשרת לאדם ליצור בעולם בריאה חדשה שמעל לטבע. ללא התורה, האדם היה כלוא במימדי הזמן והמקום שנבראו בשבעת ימי הבריאה. רק בזכות התורה זכה האדם לפרוץ מרחבים אלה לעבר האין סוף.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)