מנחה חדשה: פיוט לחג השבועות

בשנים האחרונות תוסכלתי מאוד מהעובדה שנוהגים לשיר זמירות שבת לרוב במשך כל השנה אבל כשמגיעים לחגים השולחן או ריק מזמירות או ששרים קטעים קצרים מהתפילה מבלי שירה ופואטיקה שמחוברת לחגים (כל חג וחג לעצמו). לכן חשבתי וכתבתי זמר לכבוד חג השבועות. הזמר הוא גם תקווה שישירו אותו בשבועות הבא עלינו לטובה (ולוואי שמישהו גם היה מחבר לזה לחן ייחודי) וגם בתקווה שיתעורר הציבור וגם יכתוב עוד ובעזרת השם אולי אפילו ייצא זמירון לחגים. הבנתי שבימי הביניים כן חוברו שירים ופיוטים לחגים וכן שמעתי שבחלק מהסידורים\זמירונים (בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח) כן מופיעים פיוטים אלו אבל הזמר הזה הוא גם תקווה לחיבור הדור שלנו עם דורות קודמים של כתיבה יהודית וגם לגרום לאתעוררותא דלתתא לשיר זמירות בשולחן החג.

מכתב זה שלח זכריה פסח הבר הי"ד עם הפיוט והפירוש לעלון שבת עולם קטן ב-2016. הפיוט אכן פורסם על ידי עולם קטן (בלי הפירוש).

בוגרנו היקר זכריה פסח הבר הי"ד היה איש אשכולות שעלה לארץ מארה"ב עם משפחתו כשהיה בן 8. הוא חקר צמחים והתמקד בגנטיקה של חיטת הבר במחקר שלו לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. זכריה היה איש ספר וקרא ולמד הכל מהכל, ובמיוחד היה תלמיד חכם ואף כתב פירושים במשך לימודיו בישיבת הר עציון באלון שבות והעביר שיעורי תורה גם לאחר יציאתו לעולם האקדמי. הוא שילב את ידענותו ואת אהבת הארץ בטיולים משפחתיים רבים. זכור על ידי כולם כאיש חכם, חייכני, נמרץ ועוזר לכל.
כאשר נקרא למילואים לאחר המתקפה הקשה של ה 7 באוקטובר התייצב בנכונות לשמירה על המדינה. נפל בקרב בעזה ב ו' בשבט התשפ"ד. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים, אחים, משפחה מורחבת וחברים רבים שיוסיפו לזכרו באהבה וגעגועים.

מיד אחרי שיוני חזר ממילואים קיבלנו מייל מטליה הבר. היא סיפרה לנו על בעלה זכריה שנהרג בקרב ברצועת עזה ועל הרצון שלה שנלחין שיר שכתב. כשהלכנו לפגוש את טליה המקסימה למדנו יותר על זכריה ועד כמה היה מיוחד ורחב אופקים. היא סיפרה שזכריה העביר המון שיעורי תורה, ואפילו שלפה אינציקלופדיה שכתב על כל הש"ס ואז היא הפתיעה אותנו עם ציורים ואומנות שאהב כתחביב. היא סיפרה לנו שהיה גם ציוני גדול שעלה לארץ והוא חיבר בין הגאונות שלו לציונות ואהבת האדמה- בכתיבת דוקטורט שעסק בייעול גידול חיטה במקומות מדבריים. מעבר להכל הוא היה איש משפחה ואב מסור לשלושת ילדיהם הקטנים. היינו המומים מהאיש המיוחד הזה. ואז טליה הביאה לשולחן עמוד A4 ממוסגר עם מילות הזמר שכתב לכבוד חג השבועות. היא אמרה שזכריה הרגיש שלחגים אין מספיק שירים ומזמורים ושלפעמים זה נגמר רק בשירי ילדים. ישבנו ללמוד את השיר שכתב, שמדלג בין מדרשי חז"ל ,מקראות ומשניות. הרגשנו דרך השיר את החיבור של זכריה לארץ ולחיטה, את ההקרבה העצומה שהוא הקריב למען העם והארץ, ואת הבקשה שלו שנמשיך ונתחדש עם הזמנים. דמיינו איך יושבים סביב שולחן החג ושרים אותו, ובאוירה הזאת הלחנו את השיר. המשפחה של זכריה ז"ל ממש תשמח שהשיר הזה יגיע לכמה שיותר בתים ושנשיר אותו כולנו יחד בחג השבועות הבא עלינו לטובה- וכך יצטרף לזמירות המסורתיות של עם ישראל. - נינה טוקייר [https://www.yoninamusic.com]