שו"ת עם הרב עמיטל

המאמר פורסם בעלון שבות מס' 47

נקרעו התפירות בין היריעות בספר תורה 

שאלה

האם מותר לקרוא ולברך על ספר תורה שבאחת מיריעותיו נקרעו התפירות ורק שתי תפירות נשארו מחוברות?

תשובה

בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רעח סעיף ג) כתב:

"אם נקרע רוב תפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין מחוברות בחמש או שש תפירות של קיימא כשר".

ועיין שם בט"ז שהבין שדעת המחבר כדעת תרומת הדשן (סימן נ). הט"ז חולק וסבירא ליה דבעינן חיבור ברובו דוקא, אבל אם רובו נקרע פסול. והש"ך, בנקודות הכסף, חולק על הט"ז ופוסק כמחבר וסבירא ליה נמי דחמש ושש תפירות שנקט המחבר לאו דוקא וסגי בשתי תפירות. להלכה, הרבה אחרונים נוקטים כדעת הט"ז וכן נראה דעת הגר"א ועיין שם בבאר היטב ובפתחי תשובה. אולם, במקום שאין ספר תורה אחר ודאי שאפשר לסמוך על הש"ך. ויותר מזה ראיתי בערוך השולחן (סימן רעה סעיף ג) שכתב דאם בשעת קריאת התורה בשבת נמצא רובו קרוע והמעוט עומד בחוזק, לא מיבעיא אם אין ספר תורה אחר אלא אפילו יש ספר תורה אחר אין לבזותו ולהוציא אחר. והנה, בספר תורה פסול כאשר אין להם ספר אחר, יש מחלוקת בין המחבר לרמ"א (אורח חיים סימן קמג סעיף ד) האם מברכים עליו. לדעת המחבר אין לברך עליו, והרמ"א כתב דבשעת הדחק שאין לצבור רק ספר תורה פסול ואין שם סופר שיכול לתקנו יש אומרים דיש לקרוא בו בצבור ולברך עליו. דין זה מקורו בתשובת הרמב"ם (מובאת בכסף משנה הלכות ספר תורה פרק י הלכה א), והרמ"א הוסיף שם דאם הפסול נמצא בחומש אחר יש להקל לקרוא באותו חומש שהוא שלם. ועיין בבאור הלכה (שם) שמביא רבים החולקים אבל מסיק דמכל מקום אין למחות ביד המיקל. והנה, לדעת הט"ז דאם נקרע רובו פסול, נסתפקתי האם גם בשעת הדחק אפשר לברך עליו, על פי הרמ"א הנזכר לעיל. כמו כן, האם יש להקל בשאר החומשים.

בפשטות, היה נראה לי דלפי מה שכתב הט"ז דכל שנקרעו רוב התפירות שוב אינם חשובים מחוברים והוי ליה חסרה יריעה אם כן זה יותר גרוע מספר תורה פסול, וכאן גם המקילים יודו שאין לברך עליו. אלא שמצאתי בתשובות דברי מלכיאל (חלק ג סימן עב) דכתב דהואיל וספר תורה שנקרע הוא בכלל עשרים דברים הפוסלים בספר תורה שמנה הרמב"ם (הלכות ספר תורה פרק י), אם כן דברי הרמב"ם בתשובה שמתיר לקרוא בשעת הדחק, וכן דברי הרמ"א הנזכרים לעיל, כוללים גם פסול כזה, ומבדיל שם בין נקרעו לגמרי לנקרע רובו. וכתב שם שזו גם דעת הדרך חיים בסדורו. לעניות דעתי, יש מקום לפקפק, ובמיוחד דאגב חורפיה לא דק, דהרמב"ם לא מנה ספר תורה שנקרעה בכלל עשרים הדברים הפוסלים. אולם, הואיל ואין הדברים נוגעים למעשה, ודאי שאפשר לסמוך על הש"ך הנזכר לעיל שגם אם היריעות מחוברות בשתי תפירות בלבד - כשר, ואין כאן מקום להאריך.

נפילת אפים במקום שאין ספר תורה

שאלה:

מה דין נפילת אפיים במקום שאין ספר תורה?

תשובה:

בענין נפילת אפים במקום שאין ספר תורה, יש מחלוקת בין הבית יוסף (סימן קלא ד"ה כתב עוד הרוקח) לבין הרמ"א (סעיף ב). האשכנזים נוקטים כדעת הרמ"א דאין נופלים אלא אומרים את התחנון בלי נפילת אפיים, דהיינו בלי כסוי פנים. אשר לספרדים, יש נוהגים ויש נוהגים ולשני המנהגים יש יסוד גם על פי סוד. בכל אופן, אין הבדל בין נפילת אפים בשחרית או במנחה. גם לדעת הרמ"א, במקום שיש ספרים אחרים, ובכלל זה גם תנ"ך, יש נוהגים נפילת אפים (וראה במשנה ברורה סעיף קטן יא).