הרב עמיטל: דברי זיכרון והספד אחרי נפילת דני מושיץ ודוד כהן הי"ד בלבנון ביום י"ט באדר תשמ"ה

דניאל ישראל אריה בן משה אליעזר מושיץ

דוד בן אביעזר הכהן כהן

נפלו במלחמת שלום הגליל תשמ"ה ביום י"ט באדר תשמ"ה (12.3.1985) הי"ד

דברים אלה יצאו לאור בעלון שבות גליון 113

"איך נפלו גיבורים, ויאבדו כלי מלחמה"

דוד ודני, טובי עין וטובי לב, מלאי אכפתיות ונכונות לעזרה, נושאים בעול עם חבר, גיבורים בכל המובנים, גיבורים בבית המדרש וגיבורים בצאתם למלחמה. גיבורים במאבקים עצמיים על שלימות וייחודיות, גיבורים במעבר מבית המדרש אל שדה הקרב.

"אמר רבי יוחנן: מניין לשינוי בדדים מן התורה, שנאמר: 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים'" (שבת קיד.)

שינוי בגדים, מעבר. מבגדים אזרחיים למדי צבא, ממדי צבא לבגדים רגילים. ותמיד נשארים בני תורה, בני ישיבה, רק הבגדים נשתנו מדי פעם.

"זאת התורה אדם כי ימות באוהל" - אמרו חכמים: אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באוהלה של תורה; במי שמתיישב בקביעות באוהלה של תורה ומשקיע שם את כל מאמציו.

אך יש, וצריך להיפרד לזמן מה מאוהלה של תורה. בתהילים כתוב: "ויטוש משכן שילו, אהל שיכן באדם" (תהילים ע"ח, ס). פעמים שאדם צריך לנטוש את המשכן, את בית המדרש. אבל יש מי שזוכה על ידי מאמצים גדולים, שאף בשעה שהוא עוזב את האוהל - אוהל שיכן באדם. האוהל שוכן בתוכו. לוקח הוא עימו את אוהל התורה לכל מקום שהולך בו. הוא חי באוהלה של תורה ומת באוהלה של תורה.

"איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה". אומרים חז"ל, שכלי מלחמה אינם רק הכלים המוחשיים, הפיזיים - רובים, טנקים ואוירונים. כלי מלחמה זה בראש ובראשונה אנושיות. על הפסוק "מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל" אומרים רבותינו (סדר אליהו רבה פ"י):

"מכאן למדת - ארבעים אלפים מישראל שנתקבצו יחד ויצאו למלחמה, ויש ביניהם זוג אחד תלמידי חכמים, דומה להם כאילו אחזו מגן ותריס וחרב פיפיות בידם".

זהו המשקל האנושי! אלה הם כלי המלחמה שלנו, ואנו מאמינים ובטוחים בעוצמתם של כלים אלה.

הנביא מתאר את אלה שיוצאים להגן על ישראל מפני אשור כנסיכי אדם. דני ודוד לא היו שכירי חרב, לא חיילים מקצועיים אשר חיו על חרבם. החינוך שקיבלו לא היה חינוך להרג ולקטל, לא חינוך של כוחניות ופראות. דוד ודני התחנכו להיות אנשי צבא טהורים, רועים ונסיכים.

"והיה זה שלום, אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" (מיכה ה', ד).

דני ודוד - נסיכי אדם!

מול אותם שאיבדו את הצלם האנושי שלהם, מול אלה שהשחיתו כל צלם אנוש בפראות ובאכזריות, מולם אנו מעמידים נסיכי אדם.

ואף שידעו דוד ודני את סוד שינוי הבגדים, בגד אחד נשאר איתם תמיד ללא שינוי: "ומעיל קטון תעשה לו אימו" (שמואל א', ב' יט). המעיל שתעשה אימו - מה שקיבלו מבית הוריהם, הוא נשאר עימהם ללא שינוי.

"תנא: המעיל בו גדל, בו נקבר, בו עלה. תני בשם רבי נתן: כסות שיורד עם אדם לקבורה, בו עתיד לעלות בתחיית המתים" (תנחומא בובר, אמור).