בבא בתרא | דף סז | מכר לו חולסית ומצולה

בסוגייתנו מובאת מחלוקת בעניין הקונה שתי קרקעות שתשמישיהן שונים – אם עשה קניין חזקה באחת מהן, האם קנה גם את השנייה. הסוגיה משווה בין דין זה ובין דינו של שמואל "מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן". על פי לישנא קמא, דינו של שמואל אינו נוהג בקרקעות שתשמישיהן שונים, ואילו לפי לישנא בתרא אף על פי שהתשמישים חלוקים, מעשה קניין באחת מהן מועיל לקנות גם את חברתה.

ונראה ששורש המחלוקת בהבנת דינו של שמואל. אפשר להבין שכל הקרקעות בעולם הן בעצם קרקע אחת, ואינן נבדלות אלא בבעלות, ולכן מעשה הקניין נעשה בעצם בשתי השדות ממש. אבל אפשר להבין את דינו של שמואל גם בדרך אחרת: מעשה הקניין מוסב רק על השדה שבה נעשה, אלא שכשם שאפשר לקנות מיטלטלין אגב קרקע, אפשר גם לקנות קרקע אגב קרקע אחרת (על קניין אגב ראה עיונו של הרב אביהוד שורץ למסכת קידושין דף כ"ו).

לפי האפשרות הראשונה, יש מקום לומר שחילוק בתשמישי הקרקעות מונע ממעשה קניין בקרקע אחת להיות מוסב על קרקע אחרת. אבל לפי האפשרות השנייה חילוק התשמישים אינו מעלה ואינו מוריד: מעשה הקניין נעשה רק בקרקע אחת, והקרקע השנייה נקנית אגב הראשונה.

[השאלה אם קרקע נקנית בקניין אגב נידונה בראשונים בכמה מקומות, ראה למשל בבא קמא יב ע"א, תוספות ד"ה בעינן ורשב"א ד"ה מהא. למקורות נוספים ראה ספר המפתח של הוצאת שבתי פרנקל שם.]