בבא בתרא | דף ט | מצוות הצדקה
הסוגיות הנלמדות בימים אלו עוסקות בשבח מצוות הצדקה. בין המימרות הרבות המובאות בהן אנו מוצאים שתי אמירות מפתיעות ביותר. אחת מהן היא בדף דהיום:
"ואמר רב אסי: שקולה צדקה כנגד כל המצוות".
מצוות צדקה היא ללא ספק מצווה חשובה, אך נראה שרב אסי מפליג בשבחה ביותר.
האמירה המפתיעה השנייה היא בדף י ע"א:
"אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב 'מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל'? אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול 'עבד לוה לאיש מלוה'".
רבי יוחנן מודע לקיצוניות שבדבריו, ואף על פי כן דורש: החונן דל ונותן לו צדקה, נעשה כביכול מַלווה להקב"ה בכבודו ובעצמו.
מה פשר הדברים? המהרש"א (ט ע"א) מבאר שמצוות הצדקה מחנכת את האדם לאמונה בקב"ה. טבע האדם שהוא דואג לממונו וחושש 'לבזבז' אותו ללא תמורה, אך חז"ל הבטיחונו כי הנותן ממון לצדקה – כאילו הפקידו בידי הקב"ה, ועליו להאמין שיחזור ויקבל את המגיע לו.
המהרש"א קושר את הדברים למימרה נוספת, אף היא בדף י ע"א:
"דתניא, רבי יהושע בן קרחה אומר: כל המעלים עיניו מן הצדקה – כאילו עובד עבודת כוכבים".
אף שדבריו של רבי יהושע בן קרחה נראים כדרשה מרחיקת לכת, הם נפסקו להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך. המהרש"א הסביר שהמעלים עיניו מן הצדקה מראה שאינו סומך על הבטחת הקב"ה לשלם טובה לנותני הצדקה, ויש בזה מידה של כפירה בקב"ה, ורבי יהושע בן קרחה משווה זאת לעבודה זרה.
כידוע, העובד עבודה זרה וכופר בקב"ה – כאילו כפר בכל התורה כולה (ראה למשל פירוש רש"י במדבר טו, כב). על הדרך הזה, המקיים מצוות צדקה מביע אמונה בקב"ה, ובזה מניח את היסוד והתשתית לקיום כל התורה כולה. משום כך, ממשיך המהרש"א, שקולה מצוות צדקה כנגד כל המצוות.
מלבד הבעת ביטחון בקב"ה, יש בצדקה ממד נוסף. בפרשת כי־תצא מצווה התורה את המַלווה במצוות השבת העבוט ללווה, ומסיימת במילים "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה" (דברים כד, יג), ובתרגום אונקלוס: "ולך תהי זכו".
פשטות הדברים היא שהצדקה היא זְכוּת, המתווספת לזכויותיו של אדם בשמיא. אבל המהר"ל (בחידושי אגדות לסוגייתנו) הציע לפרש את התרגום באופן אחר, מלשון זַכּוּת: מצוות הצדקה מזככת את האדם – מחזקת בקרבו את הרצון להיטיב עם הזולת ועושה אותו אדם טוב יותר. בדרך זו דרך כבר בעל ספר החינוך (מצווה ס"ו), המבאר שיסודה של מצוות צדקה איננו בעצם הסיוע לעני (שהרי אילו רצה הקב"ה, היה מסייע לו בעצמו, ראה דף י') כי אם בחינוך עַם ישראל להיטיב לזולת ולסייעו.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)