תולדות | "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו"

כאשר יעקב מופיע בפני יצחק לקבל את הברכה יצחק קצת מבולבל וחושד שמשהו אינו כשורה. לכן יצחק שואל "מי אתה בני" הכיצד מיהרת להכין את הציד, ומבקש "גשה ואמשך בני". בסיום הבירור אומר יצחק "הקול קול יעקב והידים ידי עשו". ההבנה המקובלת היא שדברים אלו הם ביטוי מילולי לספיקות וחששות אשר בליבו של יצחק. 
אך אם יצחק עדיין מהוסס וחושש מדוע אינו מברר הלאה? מדוע אינו שואל את בנו שאלה שרק עשיו יכול לענות עליה? לכן נראה שיש להבין את הדברים בצורה אחרת. יצחק אינו מבטא מבוכה אלא להיפך, יצחק קובע קביעה. אמנם יצחק חושד שהעומד מולו אינו עשיו אלא יעקב אך הוא נכון לברכו.
יש לשאול - מדוע יצחק מבקש לברך דווקא את עשיו? התשובה נמצאת בתחילת הפרשה שם נאמר "ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים. ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו...". מה מושך את יצחק לציד של עשיו על פני ישיבת האהלים של יעקב?
מבחינת יצחק אמנם השאיפה הרוחנית והרצון של יעקב לגדול בתורה היא דבר נפלא. אך יצחק מחפש את מי שיוכל להיות הכוח לעם ישראל שיצטרך להתמודד עם קשיים ותגרים בעתיד. יכולתו זו של עשיו להתמודד בשדה ולצוד ציד היא בדיוק המנהיגות שתאפשר התמודדות עם האתגרים העתידיים. לכן, בבואו לברך בברכת מנהיגות ושלטון יצחק קורה לעשיו. כמבחן אחרון הוא מבקש ממנו לצוד לו ציד ולהכין סעודה שתגלה את יכולת העשייה שלו. 
והנה פתאום בזמן קצר מופיע בנו עם הסעודה המבוקשת. דבר זה מעורר חשד בליבו של יצחק שאין זה עשיו. אך לפתע עולה בפניו תובנה חשובה. העומד בפניו מגלם את הרגישות והכבוד של "קול יעקב" עם היכולות הביצועיות של ידי עשיו. זהו אדם הראוי להתברך בברכת המנהיגות. דבריו של יעקב הם קביעה "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" – זהו אדם שראוי לברכה. 
לאור זאת מובן גם מה שמתרחש בהמשך. עשיו מופיע ודורש את ברכתו. יצחק שומע את קולו של עשיו שאינו "קול יעקב" ומבין שהמתברך היה יעקב. אך כיוון שיעקב התגלה כמי שקולו "קול יעקב", ששם השם שגור בפיו אשר לו גם "ידי עשיו", יכולת עשייה והתמודדות עם אתגרים, הרי – "גם ברוך יהיה". 
הקביעה "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" הוא קו חינוכי לעם ישראל לדורותיו. יש לשקוע באהל ולקבע שם שמיים אך בו זמנית ללמוד להתמודד עם העולם הסובב אותנו. 

שבת שלום