תהילים מו | מזמור תהפוכות ומלחמה

מזמורים מ"ו ומ"ח נאמרים מתוך "עיר הא-לוהים" המבוססת והיציבה. מחר נרחיב לגבי ההבנה שלהם כיחידה אחת, והיום נתמקד במזמור מ"ו.

הרב אלקנה שרלו בשיעור הקצר המצורף עומד על אופיו של המזמור כמזמור דרמטי. הארץ וההרים מתמוטטים (פסוק ג) והמים רועשים וגועשים (פסוק ד). אולם לצד הבלאגן הגדול, מימיה של עיר הא-לוהים רגועים ומסמלים שפע: "נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ" (פסוק ה).

הרב אלקנה מציע שתי חלוקות אפשריות של המזמור: על פי הפזמון "ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה" (פסוקים ח ויב) לשני בתים, או על פי המילה "סלה" (פסוקים ד, ח ויב) לשלושה בתים. באפשרות החלוקה לשלושה בתים, הרב אלקנה מצביע על שלושת שלבי המזמור: ראשית, הוא עוסק באיתני ורעשי הטבע בתוכם מגן ה' על עירו (פסוק ב). לאחר מכן הוא עוסק בגוים ובממלכות מהן מציל ה' את עירו: "הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ" (פסוק ז). בשלב זה, ניתן כבר להציע שגם איתני הטבע שבחלק הראשון הם משל לאומות הבאות להילחם בירושלים. שימו לב לשימוש הדומה בשורש המ"ה בשני החלקים ("יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו" ו"הָמוּ גוֹיִם"; וראו דוגמאות נוספות להמשלת גויים העולים למלחמה לאיתני טבע: ישעיהו ח, ז; ובפרט להמיית מים: ישעיהו יז, יב; מחר בע"ה נרחיב לגבי ההקבלה לישעיהו).

בשלב השלישי, ה' לא רק מגן על עמו מפני המלחמות, אלא ממש משבית את המלחמות עצמן ובדומה לחזונות השלום המוכרים לנו מהנביאים: "מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ" (פסוק י). השבתת המלחמות מובילה להכרה בשם ה': "הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-לֹהִים אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָרֶץ" (פסוק יא). נייחל גם אנו לשבירת הקשת מן הארץ ולהכרה בשם ה': ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.