חבל על דאבדין ולא משתכחין | הרב נערן חיים אשחר הי"ד

הלוויה נערכה היום בצהריים, יום שני כ"ב במרחשוון, בשעה 14:00 בהר הרצל. שודרה ביוטיוב עבור מי שלא היה יכול להגיע.

הרב נערן, יקירנו ואהובנו,

זוכר אני את הרגעים, בימים הראשונים, בהגיעך אלינו לישיבתנו, מהישיבה בכרמל, אורך הגדול הפציע בבית מדרשנו.

נשמתך הגדולה ביטאה צימאון עז לדבר ה' על כל מרחביו – מרחבי העיון וההלכה ומרחבי התנ"ך והחסידות. הרגשת וחשת שעבודת ה' דורשת שילוב של כל כוחות האדם, כוחות התבונה והשכל, וכוחות הרגש והלב. להט האהבה שבקע מאישיותך האיר על כל מי שבא עימך במגע, ואני נשביתי בקסמך, באישיותך הגדולה והעשירה.

ניגוני נשמתך בשלל הגוונים ביקשו לבקוע תהומות ארץ ורקיעי שמים, בנעימות, ברגש, ובאיכפתיות שקשה למצוא להם אח ורע. ביקשת לחבר ולשלב תורה מבתי מדרש שונים, לקרב ולגשר. לא התייאשת, חיברת עולמות באישיותך, לא נתת לקווים הדמיוניים הללו להפריע לך, וראית מעבר לקוצר הראות, את המבט הגדול והרחב, ובעומק ליבך ידעת, אלו ואלו דברי א-להים חיים, מיני ומינך תסתיים שמעתא, והכול לשם שמיים.

המלחמה פרצה במעבר מספר דברים לספר בראשית, ביום שמחת תורה, מחתן תורה לחתן בראשית.

במובנים רבים היית איש ספר דברים. המאפיין הראשי של ספר זה, הוא שהחומש היחיד שמדגיש לא רק את מעשה המצוות הנדרש מן האדם, זהו כמעט הספר היחיד שמדגיש לכל אורכו את עבודת הלב – אהבה ויראה, שמחה וטוב לבב, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, ועוד ועוד. לימוד תורה ושינונה, עבודת ה' בכל לב, תפילה ותורה. בהרמוניה מופלאה של אישיות שלמה.

היית גם איש ספר בראשית, ספר הישר, כפי שהיטיב לבאר הנצי"ב בהקדמתו, איש ישר בדרכי ה' ובדרכי בני אדם, איש אוהב בריות, איש אוהב אדם, שהדבר הכי חשוב בעיניו הוא לשמוח ולשמח, מה הוא משמח את בריותיו אף אתה כן.

יחד עם צוף תבלח"א, רעייתך האוהבת והאהובה, ושני הבנים המתוקים, בניתם בית מלא שמחה ואהבה, הרמוניה  של חיבור ארץ ושמים. בית של אור ואהבה.

צמחת וגדלת בישיבה, והיית לתלמיד חכם בקשת רחבה של תחומים, עם אישיות חמה ולבבית במיוחד. המזיגה הנפלאה שלך עם הרב נחמיה, יבלח"א, לא הפתיעה. כך גם ההליכה שלכם יחדיו לשדמות מחולה להאיר באורה של תורה לדור הצעיר הצמא לתורה שלמה ומאירה.

כששמענו על התעקשותך להצטרף לכוחות, למרות תרומת הכליה, והצו של הרופאים לנוח ולהתאושש, כשראינו את הנגינה שלך ואת השמחה שביקשת להביא לחבריך למרגלות הטנק, לא הופתענו כלל. ידענו, זהו נערן במיטבו, איש האהבה והחיבור.

צר לי עליך מאוד אהובי ורעי, תלמידי  במעט תורה שלמדנו יחדיו, ורבי באהבת האדם, ובלב הענק שהיה בך.

יהי זכרך ברוך