איוב | א-ב | פתיחה לספר איוב

הספר פותח איש היה בארץ עוץ, וחז"ל (ב"ב טו.) מציעים הצעות שונות לגבי התקופה בה חי. אחת האפשרויות היא היא "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה". גם קביעה זו לא באה להמעיט בחשיבות הסיפור של איוב ולומר שלא יתכן שיגיעו צרות כאלה על אדם אמיתי, אלא דווקא להיפך – הסיפור על איוב הוא משל. הספרות יכולה פעמים רבות להציג סיפור "אמיתי" יותר – בסיפור ניתן להציג את הדמויות האנושיות, על כל הדילמות והלבטים שעוברים עליהן, בתנאי מעבדה. בכך הספר מציג סיפור שאמור לגעת בנפשו של כל אחד ויאפשר לכל אחד להזדהות עם חלקים ממנו. 

הפרקים שפותחים את הספר מציגים את סיפור המסגרת: איוב הוא אדם שָלֵו עם משפחה גדולה, עושר וכבוד, והספר מעיד עליו שהוא "תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱ–לֹהִים וְסָר מֵרָע". החיים של איוב מתהפכים עליו כאשר ה' מתהדר בו בפני השטן, והשטן משכנע את הקב"ה להעמיד את איוב בנסיון של עבודת ה' מתוך פגיעה. משם, הספר מציג את ההתמודדות של איוב עם הבעיה התיאולוגית המפורסמת: "צדיק ורע לו". איוב, אדם צדיק שמאמין בכל ליבו שהוא צדיק, סופג מכות קשות. הוא יכול לוותר על האמונה הפנימית שלו שהוא צדיק (כמו שמציעים שלושת הרעים), והוא יכול לוותר על ההנחה שמשפטו של ה' הוא משפט צדק ולמרוד בו (כמו שמציעה אשתו), אבל הוא לא מסוגל לעשות לא את זה ולא את זה, ונשאר בעיקר בשאלות. 

סיפור המסגרת מציף שתי שאלות שילוו אותנו לאורך הספר. השאלה הראשונה היא השאלה שהגמרא  (ב"ב טז.) כבר מוטרדת ממנה: "אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כאדם שמסיתין אותו וניסת". איך השטן מצליח להסית את הקב"ה? לאורך הלימוד שווה לחשוב על האפשרות שהמבחן שהשטן מציע הוא לא שרירותי. השטן מצליח לעמוד על נקודה אמיתית באישיותו של איוב והקב"ה מעמיד אותו בנסיון שאכן היה נצרך. השאלה השניה היא ביחס לעיקר הספר שנגיע אליו החל ממחר. עיקר הספר הוא וויכוח ונאומים בין איוב לרעים באשר לסיבת הייסורים שניחתו על איוב. אנחנו, בתור קוראים, חשופים לסיפור המסגרת ויודעים שהסיבה "האמיתית" לצרות של איוב היא הוויכוח של הקב"ה עם השטן. איך הידיעה הזו משפיעה על הבנת הוויכוח של איוב עם הרעים?

בשיעור הפתיחה לסדרת היוטיוב על ספר איוב (שניתנה בתקופת הקורונה), הרב משה ליכטנשטיין מעיר שהתנ"ך ממעט להתעסק בבעיות פילוסופיות כמו ידיעה ובחירה, אמונה בה', או עולם הבא, ומתעסק בעיקר במערכת היחסים שבין עם ישראל וא–להיו. בכל זאת, עניין הגמול – בעיות צדיק ורע לו ורשע וטוב לו – מטופל בהרחבה (במספר מזמורים בתהלים, ביחזקאל י"ח ול"ג, ובספרי איוב וקהלת). הסיבה היא ששאלת הגמול איננה שאלה תיאורטית, אלא חוויה אנושית. האדם חש דחוי מלפני ה', מרגיש בגידה ועוול וזועק. גם הבחירה לדבר על הרעיונות שבספר דרך אדם מוגדר, עם שם וזהות שחי את חייו בשלווה, ולא דרך דיון תיאורטי היא בחירה מכוונת ונועדה לייצר הזדהות עם המצוקה.