תהילים סח | יקום אלהים יפוצו אויביו

המזמור הוא מזמור ארוך עם חלקים רבים, כאשר הנושא הכללי של המזמור הוא מסעו של ארון ה' והשכנת השכינה שהארון מייצג. פתיחת המזמור לקוחה ממזמור מסע הארון שבתורה "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (במדבר י, לה). אצלנו המשורר פותח "יָקוּם אֱ–לֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו" ומרחיב לספר על האופן בו יפוצו אויבי ה', וההשלכות שיהיו על הצדיקים ש"יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱ–לֹהִים". החלק הבא של המזמור מתייחס לתקופת ההובלה של הקב"ה את בני ישראל במדבר – "אֱ–לֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה". להובלה הזו יש שני פנים – מתן תורה בהר סיני, והנצחונות במלחמות הכניסה לארץ. המשורר מפנה לשירת דבורה שמתייחסת להתגלות ה' בהר סיני בהקשר של הנצחון על הכנענים –  "הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שופטים ה, ה). המזמור משתמש בפסוק דומה מאוד " אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". ובכך מקשר גם הוא בין שני הנושאים. החלק הבא של המזמור כולל מגוון דברי שבח לקב"ה ותוצאות חיוביות שמתקבלות כאשר הוא הולך לפנינו, החל מברכה חקלאית ("גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱ–לֹהִים") ועד להצלחות צבאיות ("מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן"). בפסוקים ט"ז־י"ט מתוארת השכנת השכינה בהר ה' כאשר הארון מגיע ליעדו – " לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ" ולאחר מכן תפילה על נצחונות בעתיד. 

 מסתבר שהמזמור נאמר במסגרת תהלוכה כלשהי שבראשה ארון ה' ומפסוק כ"ה מתחילים ההוראות וקריאות העידוד למשתתפי התהלוכה – "מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵא–לֹהִים זַמְּרוּ אֲ—דֹנָי סֶלָה", כשייתכן שברקע הדברים עומד סיפור העלאת הארון בימי דוד (שמו"ב ו) שם קבע דוד שגם מלך ישראל צריך לשמוח ולרקוד לפני ארון ה'. 

הרעיון המרכזי הוא התגלות השכינה שבאה לידי ביטוי בארון ה', והמסר של המזמור הוא שהשכינה מקיפה את כל החיים – ברכות חקלאיות והצלחות צבאיות, מתן תורה וכיבוש הארץ – כולם נובעים מהשראת השכינה.