יונה פרק ב | הדג ותפילת יונה

יונה מוטל אל הים, ונבלע על ידי דג גדול שה' זימן לו. מה תפקידו של חלק זה בסיפור? ההבנה הפשוטה היא שה' מציל את יונה מטביעה באמצעות הדג. אבל זה לא מספיק כדי להסביר את כל הפרק, משום שיונה נפלט אל היבשה הבטוחה רק בסופו.

בתחילת הספר, לאחר הציווי מה', יונה פוצח בסדרה של פעולות נחושות כדי לברוח. לאחר מכן, כאשר מגיעה הסערה אל הספינה – יונה נשאר פסיבי. המלחים תוהים מדוע הוא אינו קורא אל א-לוהיו, בניגוד גמור אליהם – המנסים להתפלל ולהציל את נפשם. יונה לעומתם הולך לישון. אם יקרא אל ה' – מבחינתו זה יהיה הפסד. הוא מנסה לברוח מקיום מערכת יחסים עם ה', המוות מבחינתו יהיה ניצחון – משום שכך לא יקיים את השליחות שהוטלה עליו.

כאשר יונה מוצא את עצמו בתוך הדג, הוא לכוד. מצד אחד הוא במצוקה גדולה, בתוך בטנו של דג במשך שלושה ימים. ומצד שני, אפילו משאלתו למות לא עלתה בידו. פרופ' אוריאל סימון כתב על כך (בפירוש 'מקרא לישראל' על יונה): "שלושה ימים ושלושה לילות היה הנביא לכוד וכלוא, ושתיקתו במעי הדג כשתיקה בירכתי האנייה. בתחילה יכול היה להשלות את עצמו שהדג נשלח לא רק להצילו מטביעה, אלא גם להשיבו אל היבשה, ולקוות שהעובדה שהוא העדיף למות מאשר לבצע את השליחות הניעה את ה' לפוטרו ממנה. אך משנתארכו הימים והלילות, הגיע הנביא להכרת מצבו לאמיתו: דרך-המוות ודרך-החיים כאחד לא ייפתחו בפניו אלא באמצעות מפתח התפילה. לא גלי הים המאיימים הביאוהו לחידוש מגעו עם ה', אלא מעי-הדג האטומים; לא אימת המוות פתחה את פיו, אלא אין-האונים שבמצב-הביניים שבין מוות וחיים". אותם שלושה ימים בהם יונה תלוי בין חיים למוות במעי הדג, הם אכן אלה שגורמים לו לשאת את התפילה לה' שבפרק ב'.

תכני תפילתו של יונה מפתיעים: בתפילתו, יונה מודה על ישועה אבל לכאורה הוא עוד לא נושע. ומעבר לכך, לכאורה יונה אינו מעוניין בישועה זו – הוא הרי העדיף למות מאשר להיות במערכת יחסים עם ה'! הרב שוקי רייס במאמרו המצורף מציע להקביל את התהליך שעובר על יונה לתהליך של נער מתבגר שבורח מן הבית ואינו מעוניין בקיום מערכת יחסים עם הוריו. בשלב מסוים הנער נשבר וגעגועיו להוריו צפים. במעי הדגה, חלה תפנית – ויונה שב לקרוא אל ה' ולשמוח בכך. ד"ר יושי פרג'ון בשיעורו מעלה כיוון הפוך, ומצביע על כך שבתפילתו (מעבר להודאה על הישועה הסופית), יונה מצביע על נאמנותו התמידית לה' (פס' ה, ט) על אף שה' גירש אותו (פס' ה) וכמעט הביא אותו לאבדון (פס' ט). בכך מציע יושי לראות התבצרות של יונה בעמדתו: יונה ממשיך לטעון שהוא הצודק בסיפור, והוא הנאמן לערכי האמת. המשך הסיפור, בפרקים הבאים, יבחן האם יונה באמת צמוד לעקרונות האמת הנוקשים שלו, או שבסופו של דבר גם הוא בשר ודם שזקוק לחמלה והצלה.