יחזקאל פרק יג | נביאי ונביאות השקר

כמו שכבר ראינו אצל בן תקופתו של יחזקאל – ירמיהו, המאבק בנביאי השקר היה מאבק קשה וחשוב בתקופת החורבן. בעוד נביאי האמת הזהירו מפני החורבן המתקרב, התריעו, והדגישו את הצורך בשינוי הכיוון, היו גם נביאי שקר רבים שאמרו בדיוק את ההפך: "הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם". יחזקאל מביא משל לבית רעוע, שבמקום לתקן אותו מגיע מישהו וטח אותו בטיח טפל שמסתיר את הפגמים. נביא שקר שמרגיע את העם בזמן שצריך להפעיל את הסירנות הוא כמו בן אדם שרואה שנדלקת לו נורה אדומה ברכב ובוחר לנתק את הנורה במקום ללכת למוסך.

משל הבית עם הטיח מובא כתקבולת כיאסטית (מצורפת תמונה מתוך "עולם התנ"ך"). החלק הראשון:  "לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" מקביל לחלק האחרון: "חֲזוֹן שָׁלֹם וְאֵין שָׁלֹם נְאֻם אֲדֹנָי ה'", החלק השני: "וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל" מקביל ללפני האחרון: "וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ" וכן על זו הדרך. מטרת התקבולת היא להדגיש את האיבר המרכזי – השאלה הרטורית שמדגישה את האחריות של נביאי השקר לנפילת הקיר שמתקרבת: "וְהִנֵּה נָפַל הַקִּיר הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם".

הנבואה לא פונה אל העם ומנסה לשכנע אותו לשמוע אל נביאי האמת ולעזוב את נביאי השקר, אלא דווקא פונה לנביאי השקר עצמם. כבר ראינו במהלך לימוד ירמיהו (בלימוד של פרקים כ"ח וכ"ט) שקשה מאוד לאדם מן השורה לזהות נביא שקר. לכן יחזקאל פונה לנביאי השקר עצמם ומאיים עליהם ישירות: "וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי ה'... וְכִלֵּיתִי אֶת חֲמָתִי בַּקִּיר וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ".

לאחר שיחזקאל מדבר על נביאי השקר, שמציגים שקרים בתחום המדיניות הציבורית, הוא עובר לדבר על נביאות השקר, שכנראה התעסקו בתחום החיים האישיים: "לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה". גם הפעולות שלהן גורמות לאותו עיוות: הן מרגיעות את מי שצריך להלחץ ולחזור בתשובה, ומלחיצות את מי שדווקא בכיוון הנכון: "יַעַן הַכְאוֹת לֵב צַדִּיק שֶׁקֶר וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע לְבִלְתִּי שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ". דבר ה' שייך בכל התחומים – פוליטי ואישי – ובכל מקום אליו מגיע אור הנבואה, יש גם צללים שצריך להיאבק בהן.