מלכים ב | פרק כ | מחלת חזקיה

סיפור מחלת חזקיה מפתיע.  אחרי הנס הגדול שחזקיה זוכה לו נגד אשור ישעיהו מודיע שימות מהמחלה. בסופו של דבר חזקיהו מתפלל וזוכה ל"הארכת זמן" – עוד חמש עשרה שנה לחיות, אבל מה הייתה משמעות הגזירה המקורית? אחת משאלות המפתח להבנת הפרק היא מתי הייתה מחלתו של חזקיהו, וממילא גם למה הגיע לו לחלות.

מהסדר בו הדברים כתובים, נראה שהמחלה הייתה אחרי ההצלה הגדולה של ירושלים. לפי זה, הביטוי "בימים ההם" מקשר את סיפור המחלה לסיפור ההצלה, וממילא יש מקום להבין שהמחלה הייתה קשורה באופן כזה או אחר לתגובה של חזקיהו להצלה עצמה. הרב שרלו מציע שחטאו של חזקיהו הוא בכך שלא הגיב בצורה הנכונה לנס המיוחד שחווה. התגובה הראויה למעשה נסים שכזה הוא לומר שירה ולהודות לקב"ה, אבל חזקיהו לא עושה את זה ומספר את הסיפור כאילו הכבוד מגיע לו ולא לקב"ה. כיוון כזה בולט בדרך בה הסיפורים מסופרים בדברי הימים ובספר ישעיהו. בדברי הימים התיאור של הנס הוא "וַיּוֹשַׁע ה' אֶת יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ  אַשּׁוּר וּמִיַּד כֹּל וַיְנַהֲלֵם מִסָּבִיב:  וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַה' לִירוּשָׁלִַם וּמִגְדָּנוֹת לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כָל הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי כֵן:" (דברי הימים ב פרק לב, כב-כד). הלשון מזכירה לנו את לשון "ויושע" שלפני שירת הים, אלא שכאן שירת הים חסרה ושמו של חזקיהו הוא זה שמתגדל. סביר שזה מקור הדרשה של חז"ל שהקב"ה תכנן לעשות את חזקיהו משיח וזה לא יצא לפועל בגלל שלא אמר שירה (סנהדרין צד.). גם בספר ישעיהו מיד לאחר הידיעה על שה' ירפא אותו ממחלתו חזקיהו פוצח במזמור הודאה לקב"ה, וגם שם נראה שהיסוד הוא אותו יסוד: חזקיהו לא הודה לה' על הנס הלאומי, אז ה' שלח לו מכה אישית, שעל הרפואה ממנה הוא יצליח להודות. 
 

למרות שסיפור המחלה מובא רק לאחר סיפור הצלת ירושלים, הרבה פרשנים וחוקרים מעדיפים להבין ששני האירועים קרו במקביל והכוונה של "בימים ההם" הוא בזמן אירועי המצור או המלחמה שקדמה לו. הסיבה המרכזית לפרש כך היא שבמהלך ההבטחה של ישעיהו לרפואה הוא מבטיח לו גם רפואה אישית אבל גם הצלה לאומית: "וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי". אם העיר כבר ניצלה אז מה פשר ההבטחה?

לפי ההסבר הזה מובנת גם התגובה המשונה של חזקיהו לנבואת הפורענות בסוף הסיפור. ישעיהו מבטיח לו שצאצאיו יגלו לבבל, וחזקיהו עונה "טוב דבר ה' אשר דברת". אם אנחנו מבינים שכל הסיפור מתרחש לפני שהאיום האשורי הוסר אז התשובה מובנת: חזקיהו לא יודע אם הוא ישרוד את האיום הקרוב מהאשורים, וממילא אם מבטיחים לו שבניו עוד יגלו לבבל, זה אומר שלפחות את הצרה הקרובה הם ישרדו.

הסבר כזה פותח פתח לחשוב על סיבות אחרות לחטא. הגמ' (ברכות י.) טוענת שחטאו של חזקיהו היה בכך ש"לא עסק בפריה ורביה", ואכן אם מחשבים את השנים אפשר להבין שמנשה בנו של חזקיהו נולד רק שלוש שנים לאחר המצור על ירושלים. הרב מנשה ווינר מסביר שהמשמעות העמוקה בוויכוח האם לעסוק בפריה ורביה הוא כמו במדרש על עמרם שגירש את אשתו בתקופת הגזירה של פרעה. מדובר על יאוש עמוק והחלטה שאין יותר מה להלחם, ואין יותר מה להתקדם. חזקיהו הוא מלך ירושלים, אבל מתייאש מהצורך להעמיד המשך לבית דוד. על זה גוזרים עליו מיתה, עד שיבין שצריך להתפלל, לקוות, ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים. רק כאשר הוא יבין שגם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית, צריך להאמין בכוחו של ה', הוא יקבל את שני הנסים ביחד – יתרפא מן המחלה וישוחרר מן המצור.