שמואל ב | פרק י"ג | אמנון ותמר

סיפור אמנון ותמר טומן בחובו מערכת מורכבת של אנלוגיות ומקבילות לסיפורים אחרים בתנ"ך. כל הקבלה כזו מפצירה בנו לקרוא את הסיפור על רקע אחר. סיפור הרקע אליו אנחנו משווים עוזר לנו לזהות מסרים שמתחדדים ומודגשים. אזכיר כמה מהסיפורים המקבילים ומספר מצומצם של הקבלות לשוניות בכל סיפור, ומי שמעוניין להרחיב מוזמן לקרוא את הסיפורים, למצוא את האנלוגיות, ולבחון את ההקבלות הלשוניות באמצעות 'מעבדת התנ"ך' של אתר "על התורה". 

1. בסיפור יהודה ותמר (בראשית ל"ח) שמה של הנפגעת זהה. גם שם תמר נשלחת לשבת בבית אביה. גם שם מופיעים ה"גוזזים", וגם שם מופיע "רֵעַ".

2. בסיפור אונס דינה (בראשית ל"ד) מופיע סיפור אונס שמתואר במילים דומות. תגובת המשפחה היא "ויחר להם מאוד", שתיקה בשלב הראשון, ואז האחים נוקמים באנס.  

3. בסיפור חטא דוד ובת שבע (שמואל י"א) שמששרשר לסיפור שלנו במילים "ויהי אחרי כן". יש תיאור של התנהגות מינית לא ראויה שנגרמת לאחר שהפוגע רואה אישה יפה מאוד, ולאורך הסיפור משובצים ביטויים משותפים ודומים. 

המשותף לכל שלושת הסיפורים הוא שהדמות הפוגעת לוקחת אחריות. יהודה מודה מול כולם "צדקה ממני", ומציל את תמר. שכם בן חמור אונס את דינה, אך מיד לאחר מכן מתאהב בה, רוצה לקחת עליה אחריות ולשאת אותה לאישה בצורה מסודרת:  "וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ: וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ" (בראשית לד, ב־ג). גם דוד חוטא עם בת שבע, אך לא מתכחש אליה, ומיד כשמגלה שהיא בהריון עושה כל שביכולתו (עד כדי רצח אוריה בחרב בני עמון) כדי לשאת אותה לאישה ולאסוף את חרפתה. 

אל מול סיפורים אלו מתעצם הפשע של אמנון. לאחר האונס הוא מאבד את אהבתו כלפיה, שונא אותה, ורוצה לגרש אותה מן החדר. תמר עצמה מתחננת שלא יגרש אותה משם "וַתֹּאמֶר לוֹ אַל אוֹדֹת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת מֵאַחֶרֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי לְשַׁלְּחֵנִי וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ לָהּ". אמנון לא רק פוגע בה באונס, אלא מסרב לקחת אחריות. הוא מתכחש אליה, הוא מגרש אותה, וגוזר עליה חיים בהם תשב שוממה בביתו של אבשלום אחיה. 

המסר הזה מודגש כבר בפרשיית האונס בתורה: האנס צריך לקחת אחריות, לשאת לאישה את הבחורה שהוא אנס, ולעולם לא יוכל לגרש אותה. היישום של המסר הזה קצת זר לאוזניים מודרניות, וקשה לנו להבין למה שהנאנסת תרצה להתחתן עם מי שפגע בה, אבל הרעיון הכללי נשאר זהה: הפוגע צריך לקחת אחריות על הנפגע, ולעשות ככל יכולתו בשביל לתקן.