שמואל א | פרקים י-יא | המלכת שאול

בפרק י' שאול מומלך פעמיים. הפעם הראשונה נעשית בצורה אינטימית, כאשר הנוכחים היחידים הם שמואל ושאול. שאול נמשח על ידי שמואל, ומקבל ממנו שלושה אותות, שכולם מתקיימים. הפסוקים מדגישים לנו שעל אף ששאול נמשח והאותות מתקיימים, ולמרות ששאול נעשה לנביא, וסביבתו תמהה על כך – שאול לא מספר לאיש על דבר מינויו למלך.

המלכת שמואל בצורה פומבית נעשית רק בהמשך הפרק. מעמד ההמלכה נפתח למעשה כמעמד תוכחה של שמואל לעם ישראל, תוכחה נוספת על בקשתם למלך. מעמד תוכחה זה ממשיך בכך ששמואל קורא לעם "להתייצב לשבטיו", ומטיל גורל – בתחילה הוא לוכד את שבט בנימין, לאחר מכן הוא לוכד משפחות ובתי אב. מעמד כזה של הטלת גורלות ללכידת שבט ומשפחה מוכר לנו מחטאו של עכן ולכידתו, והדברים מתחברים לאווירת המעמד שלנו, שהוא מעמד של תוכחה לעם ישראל. לאור זה, מפתיע לגלות שמי שנלכד הוא לא חוטא אלא דווקא זה שבו ה' בחר, דמות המוצגת בפרקנו באור חיובי מאוד.

הפער הזה, בין מעמד תוכחה שהאווירה בו קשה ביחס בין הקב"ה לעם, לבין העובדה שבפועל מופיעה דמות שה' בוחר בה, והיא מוצגת באור מאוד חיובי – יושב על מתח שמלווה אותנו לאורך הפרקים האחרונים. מצד אחד, התנגדות ה' ושמואל למינוי מלך היא חריפה. ומצד שני, ה' נעתר לבקשת העם ובוחר להם מלך ראוי. בפרק י"ב שוב נראה כי מצד אחד ההתייחסות לבקשת העם היא עדיין ביקורתית; ומצד שני, הנביא נותן לעם דרך להמשיך להתקדם באופן הזה, בצורה שכן תהיה ראויה בעיני ה'. ההיסטוריה תמשיך בדרך שבה העם בחר, והעם ימשיך להיבחן בבחירותיו מכאן ואילך.