שופטים כ | מלחמת בני ישראל בשבט בנימין

הפסוק הראשון של הפרק מספיק כדי לספר לנו את סיפורו העצוב של ספר שופטים. הפעם היחידה בספר שבה נאמר התיאור המרומם לכאורה וַיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד וגם "וַיֵּאָסֵף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים" - השבטים עובדים יחד כעם מאוחד ומגובש – זה במסגרת מלחמת אחים כוללת נגד אחד משבטי ישראל.

סיפור פילגש בגבעה מוזר מכל צדדיו. בפרק י"ט ראינו שאין צד אחד שאשם בזוועה שהתרחשה; כולם אשמים. ואצלנו בפרק המגמה הזו ממשיכה. בני ישראל יוצאים בעקבות דבריו החד-צדדיים של האיש הלוי, מבלי לבררם (שזה אבסורד גדול, לאור העובדה שגם אם היו טורחים לברר, היו נתקלים בסיפור סבוך ומורכב, שבו לא ברור מי אשם יותר במות האישה – אנשי הגבעה או האיש הלוי בעצמו), למלחמה שבה הם כמעט ומוחים שבט שלם מישראל.

שאלה גדולה בפרק היא כיצד ייתכן שבני ישראל שואלים באורים ובתומים ומקבלים מה' את התשובה "עלו אליו" ובכל זאת מפסידים. נשים לב, שדברי ה' באורים ותומים הם "יהודה יעלה" ו"עלו אליו" – ה' לא אומר שהם גם ינצחו. ד"ר יושי פרג'ון בעבודת הדוקטורט שלו מציע שבני ישראל נופלים כאן בעונש מעין נפילתם בחטא: חטאם היה שיצאו למלחמה על סמך דברי האיש הלוי מבלי לבררם. באופן דומה, ה' אומר להם באורים ותומים "עלו אליו" – שזה משפט מטעה: ה' אומר "עלו אליו" אבל לא אומר שהם ינצחו. אם היו טורחים לברר עוד מה כוונתו של ה', הם לא היו עולים למלחמה. אבל פזיזותם ללכת אחרי הדברים הנאמרים מבלי לבררם, היא חטאם והיא גם המפילה אותם לעונש במידה כנגד מידה.

בשיעור וידיאו זה מו"ר הרב מדן הרחיב עוד בעניין האורים והתומים בפרק, והציע כמה תשובות נוספות לשאלה האם וכיצד ייתכן שהאורים והתומים הטעו את בני ישראל .

***

נ.ב. הפרקים של היום, שעוסקים במלחמת אחים, מן הסתם גורמים לחלקכם להרהר על מציאות חיינו. אני מעדיף להשאיר את ההרהורים האלה פתוחים לכל אחד, ואציין רק נקודה מעניינת דווקא מהאלמנט הספרותי שראינו היום: הרעיון של סיפור שמותיר בתוכו פערים מכוונים, מתכתב לי מאוד עם מציאות שבה הרבה פעמים הנתונים על המציאות אינם ברורים לנו עד תום. לפעמים אנחנו נקלעים לוויכוחים פוליטיים ונאחזים בפרטים מאוד קטנים, וכל צד בונה לו תמונת עולם מאוד ברורה ומסוימת ואוחז בפרטים שנוחים לו. נראה לי שהכלי הספרותי שלמדנו היום מציע דרך פעולה אחרת - עזבו רגע את הפרטים הקטנים, שימו אותם בצד. תסתכלו מה קורה בתמונה הגדולה, תראו איך הסיפור נראה (הרי אם הפסוקים היו אומרים שהאישה מתה במהלך הלילה בפתח הבית, היינו מזדעזעים, אבל פחות, מהאופן בו האיש מעמיס אותה על החמור בבוקר). 
או, במה שפגשנו בפרק כ' - לפחות תבררו את הפרטים כמו שצריך לפני שאתם רצים קדימה.

שנשמע בשורות טובות. חרבות ברזל | יום 405