מועד קטן | דף כח | יסוד מצוות ניחום אבלים

המשנה בדף כ"ז מציגה את מצות ניחום אבלים. הברייתא בדף כח ע"ב מספרת בהרחבה על ניחום האבלים בבית ר' ישמעאל, ומציעה דרכים שונות לחיפוש המילים הנכונות והמתאימות לומר בבית האבל.

יש מן הפוסקים שעסקו בשאלה האם חובה לקיים ניחום אבלים בביקור בבית האבל, או שמא ניתן להסתפק גם בשיח ממרחק: במכתב, בטלפון, בדואר אלקטרוני וכן הלאה. הגר"מ פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אורח חיים ד' סימן מ') דן בניחום אבלים בטלפון, ובכדי להשיב על השאלה העלה חקירת יסוד במצות ניחום אבלים:

"הנה בנחום אבלים איכא תרתי ענינים:

חדא לטובת אבלים החיים שהם טרודים מאד בצערם מחוייבין לדבר על לבו ולנחמו ...

ושנית לטובת המת כדאיתא בשבת דף קנ"ב: 'אמר ר' יהודה מת שאין לו מנחמין הולכין עשרה בני אדם ויושבין במקומו' ... הרי ממילא ידעינן דכשיש מנחמין איכא בזה גם טובת המת, ומטעם זה כתב הרמב"ם (הלכות אבל, יד, ז): 'יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים שנחום אבלים גמילות חסדים עם החיים ועם המתים' ".

שאלה זו בדבר ניחום אבלים חוזרת על עצמה בהקשרים שונים בהלכות אבלות. כך, למשל, כבר הגמרא עצמה במסכת סנהדרין (דפים מו-מז) מתלבטת האם חובת ההספד היא משום כבוד המתים, או משום כבודם של החיים (- קרובי הנפטר). על דרך זו, התחבט המהר"י וייל - מן הפוסקים הקדמונים - בשאלה האם מנהגי האבלות בכללם הם לכבודם של המתים, וממילא רשאי אדם לצוות לפני פטירתו שלא יתאבלו עליו; או שמא המנהגים הם מחובתם של החיים - בינם לבין עצמם ובינם כלפי שמיא.

כאמור, כך מציג גם הרב פיינשטיין את שאלת ניחום האבלים: על פי הבנתו הראשונה, מדובר על חובה כלפי החיים - לעודדם ולחזק את רוחם. על פי הבנתו השנייה, מדובר על כבודם של המתים, אשר פוקדים את ביתם (לשעבר) ובכך עושים נחת רוח לנשמתם.

באשר לניחום אבלים בטלפון, מסיק הרב פיינשטיין כי הדבר תלוי בשתי ההבנות:

"ומשמע לי שמצד האבל החי שייך לקיים גם על ידי הטעלעפאן, אבל המצוה שמצד טובת המת לא שייך אלא דוקא כשיבא לשם במקום שמתנחמין או במקום שמת".

את האבל ניתן לחזק גם בטלפון, ואולם נחת רוח למת היא דווקא ב"ישיבה על קברו".

אמנם, חשוב להזכיר כי מעבר להכרעה הלכתית זו, על פי אותה חקירת יסוד, מוסיף הרב פיינשטיין וכותב:

"ואף מצד האבל החי נמי ודאי עדיף כשבא לשם שהוא גם מכבדו שזה עצמו הוא גם כן ענין תנחומין ... דלכן למעשה אם אפשר לו לילך לבית האבלים שהוא קיום מצוה שלמה לא שייך שיפטר בטעלעפאן, אך קצת מצוה יש גם על ידי הטעלעפאן שלכן אם אי אפשר לו ללכת לבית האבלים כגון מחמת חולי או שהוא טרוד בטירדא דמצוה יש עליו חיוב לקיים מה שאפשר לו יש לו לנחם על ידי הטעלעפאן דגם כן איכא בזה מצוה ולא יאמר כי מאחר שאינו יכול לילך לבית האבלים אין עליו שוב שום חיוב כלל".

הרב פיינשטיין מסביר, למעשה, כי יש להבחין בין החובה הפורמאלית לניחום אבלים, שלגביה בהחלט יש מקום לספק על פי החקירה הנ"ל; ובין החובה הבין-אישית הבסיסית יותר להושיט יד וכתף לחבר בשעת צרה. הרי דווקא בסיומן של הלכות אבל (פרק י"ד) בחר הרמב"ם להביא את כלל החובות המבוססות על מצות גמילות חסדים, ועל הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך". בתחום זה, על האדם לעשות כל מאמץ לסייע לזולתו: אם יוכל לבוא לבקר, עליו לעשות זאת וכך לחזקו באופן בלתי אמצעי; ואם אין באפשרותו לבקר, יעשה זאת בטלפון.