דילוג לתוכן העיקרי

דברים | התודעה ההיסטורית וחידושו של ספר דברים

לע"נ יהודה פנחס בן הרב שרגא פייוועל (כ"ב באב תשכ"ח – י' באב תשע"ב) תנצב"ה
24.07.2020

השיחה ניתנה בליל שבת קודש פרשת דברים ה'תש"פ. סיכם שמואל פוקס, ערך אביעד ברסטל. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב. לקובץ וורד>>

***

המצוות והרקע ההיסטורי בספר דברים

ספר דברים מורכב משני נאומים עיקריים של משה רבנו: נאום המצוות והסקירה ההיסטורית שקדמה לו. הזיקה בין המצוות לרקע ולהקשר ההיסטוריים שלהן מופיעה במקומות רבים בהמשך ספרנו, למשל בשירת האזינו:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵא-לֹהֵינוּ... זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". (דברים ל"ב, א-ג, ז)

כך גם בפרשת מקרא ביכורים שמופיעה לפני כן:

"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם... וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב... וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ". (כ"ו א-ב, ה, י)

הזיקה בין המצוות לרקע ההיסטורי מאוד מודגשת בפרשה זו: הביכורים הם עניינו האישי של האדם, הפירות הראשונים שצומחים בשדה האישי שלו – ובבואו להודות עליהם לפני ה', הוא פותח זאת באזכור כל המהלך ההיסטורי שהביא אותו לנקודה הזאת, כלומר את סיפורו של כל עם ישראל שבחסדי ה' יצא ממצרים ונחל את הארץ.

מדוע נדרש להדגיש שוב ושוב את זיקה בין מצוות ה' למהלך ההיסטורי? הסבר אחד הוא שצריך לשלול את התפישה המוצגת בספר קהלת, תפישה של ייאוש וקיבעון לפיה העולם אינו משתנה כלל:

"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ... כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ: מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". (קהלת א' ב-ג, ח-ט)

אם כן, בבואנו לעבוד את ה' עלינו לזכור שיש השגחה א-להית על מהלך ההיסטוריה: העולם איננו מתנהל ללא שום מטרה ותכלית אלא מוכוון ומושגח על ידי הקב"ה.

החיים לפני ה' בארץ ישראל

אך ניתן להוסיף טעם נוסף השייך ספציפית בספרנו, שכולו מהווה הכנה לעם ישראל לקראת הכניסה לארץ: הבדל משמעותי ביותר בין החיים בארץ לחיים מחוצה לה הוא שבארץ עלינו לחיות לפני ה' כל כולנו, ולא רק לשמור תורה ומצוות באופן נקודתי.

דרישה חדשה זו מתבטאת באזכור החוזר ונשנה של חובות הלבבות בספרנו – התביעה לעבוד את ה' ולקיים מצוותיו לא רק דרך המעשים אלא בכל הווייתנו, בכל לב ונפש.

הדרישה הזו בולטת במיוחד בפרשיות קריאת שמע:

"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ... וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". (דברים ו', ה; י"א, יג)

כך גם בפרשיית התשובה בהמשך הספר:

"וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ". (דברים ל', ג-ו)

תביעה זו מעמידה בפני העם אתגר חדש ושונה ממה שהכירו עד עכשיו, משום שמעתה שמירת התורה וקיום מצוות אינן מספיקות לבדן, ובארץ ישראל נדרשת עבודת ה' יותר כוללת וטוטאלית. על כן חשוב כל כך להדגיש את השינוי הזה ואת ההקשר ההיסטורי שלו: עד עתה היינו במדבר, וכעת עלינו להיכנס לארץ ולמלא את התפקיד החדש שהקב"ה מציב בפנינו: לעבוד אותו יתברך בכל לב ונפש.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)