אחריות לשנות עולמות

200 שנה לפטירתו של ר' חיים מוולוזי'ן 

אנו לא מציינים בישיבה יארצייט של כל גדולי ישראל, אבל נוהגים תמיד לציין את ימי השנה של ראשי הישיבה המייסדים. ר' חיים מוולוז'ין הוא בעצם ראש ישיבה מייסד של הישיבה הזו, כמו של עשרות ומאות ישיבות נוספות בדור הזה, בדורות קודמים, ובעז"ה בדורות הבאים. ר' חיים המציא מודל חדש של הישיבה וכל הישיבות הן במידה רבה מכוחו וכח כוחו. זכויותיו יושבות באבני הבניין הזה, הוא ראש הישיבה המייסד בבחינת גבוה מעל גבוה.

ר' חיים זכה לדבר שמעטים ביותר זוכים לו. הוא גם כתב את ההצדקה ההגותית המחשבתית וגם בנה את המוסד שיגשים אותה. יש הרבה אנשי מעשה והרבה אנשי חזון, אבל מעטים משלבים את היכולת המעשית של הקמת מוסד, חידוש מודל, ואת היכולת לכתוב חיבור שהוא ממש מעט המכיל את המרובה, עולם מטאפיזי ותאולוגי שלם. ר' חיים זכה בכך לחבר בין תלמוד גדול למעשה גדול, זכות שהיא די נדירה בעולם, ולכן הוא באמת דמות כה מרכזית.

נקודה אחת קריטית ומרכזית בהגותו היא אחריותו של האדם למעשיו. הוא מדבר במונחים שאי אפשר לשער אותם על הפוטנציאל והאחריות של האדם. יש אף כאלו שיגדירו את ספרו 'נפש החיים' לא כספר הגות אלא כספר מוסר. בסופו של דבר, הוא מציג לפניך את העולם כך שאחרי שתבין ותפנים את כוחות הנפש הקיימים בקצות האצבעות ובהבל פיך תבין עד כמה הדבר מחייב אותך והופך אותך לאחראי. גדלות האדם אצלו היא לא רק מושג מחשבתי מופשט אלא ההבנה שאם יש לך כאלו כוחות יש לך אחריות כבירה להשתמש בהם ולנצל אותם בצורה מושכלת.

ר' חיים מעצים את גדלות האדם במידה כמעט אסטרונומית:

"כן בדמיון זה כביכול ברא הוא יתברך את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר. ומסרם בידו שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם עפ"י כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח"ו כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים ומוסיף בהם קדושה ואור… ובהיפוך ח"ו ע"י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים הוא מהרס ר"ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור" (נפש החיים שער א פרק ג)

אצל ר' חיים אם כן, האחריות לקיום כל העולם כולו יושבת על האדם ומעשיו, לטוב ולרע. גדלות האדם איננה רק גדלותו של איש ההלכה המחדש חידושים. האדם הוא בעל הבית על כל העולמות העליונים. האדם אחראי לקיום העולם, וצריך לקיים את העולם, וזו התפיסה שלו גם לגבי תורה - אם לא תלמד, כל העולמות יחרבו חס ושלום. האדם אצל ר' חיים קיבל מנדט לא רק על העולם שלנו אלא על העולמות כולם. לכן יש לאדם אחריות עצומה על מעשיו ועל הפעלת הכוחות הללו, הוא משפיע על סביבתו בצורה שאין דומה לה.

חיבור כזה שמתבסס על תפיסה קבלית מאסיבית, ומצדיק בכך תפיסת עולם מסוימת, מה משמעותו עבורנו כשרובנו הגדול לא מקבלים את אותם כיוונים קבליים? אם אנו מתבססים על רעיונות ועקרונות אחרים, מה הרלוונטיות של התפיסות הללו? האם זה נכון שהוא אבי הישיבה? עולם הישיבות מבוסס על שער ד' בנפש החיים העוסק בלימוד תורה כדבקות, אך האם ניתן לקיים את שער ד' בלא התשתית המחשבתית הקודמת?

זהו בעצם האתגר של כל מי שבא אחרי ר' חיים בעולם הליטאי. כולם ניסו לקחת את התובנה על לימוד תורה כסוג של דבקות, עם תשתית אחרת. התובנה הבסיסית שזה מוקד עולמו הדתי של האדם נלקחה לעולמנו. בכך לשער ד' יש גם קיום עצמאי. עוד אנחנו יכולים לקחת משערים א-ב-ג את אותה תפיסה של גדלות האדם, עד כמה יש לאדם יכולת להשפיע על עולמו, עד כמה מעשיו מרחיקי לכת. גם בלא התפיסה הקבלית, ובלי עולמות עליונים, עדיין צריך לחשוב - כיצד המעשים שלנו משפיעים?

התפיסה הבסיסית של ר' חיים היא שהקב"ה נתן לאדם כוחות כבירים. הם יכולים לשנות עולמות, ומוטלת עליו האחריות לשנות עולמות. קיבלת כוחות ואתה צריך להשתמש בהם, האחריות לעולם נמצאת עליך. כיצד אני יודע שהכוחות הללו אכן קיימים ומצליחים? נוכל לראות זאת אצל ר' חיים עצמו. אדם אחד הקים מפעל כביר, עולם שלם ועשיר שהוא יצר כמעט בכוחות עצמו. זה רק מוכיח את התזה שלו, עד כמה האדם יכול לשנות בעולם. ולא רק שהוא יכול לשנות, אלא כמה מוטל עליו לשנות.

ר' חיים היה תלמידו של הגר"א. במקרה של הגר"א אין תיאור מדויק יותר מאשר מלאך ה' צבאות. ומול זה הכי קל להגיד "מי אני ומה אני?" אפילו אהיה תלמיד חכם, כיצד אני אהפוך את העולם? אך ר' חיים הדגים כמה אדם בודד יכול להקים את התורה. דמותו היא לא רק השראה עבורנו, אלא גם מחייבת אותנו. עד כמה אנו יכולים להשפיע, כמה רחוק ניתן להגיע אם נבין עד הסוף את הכוחות שה' נתן לכל אחד מאיתנו. ממילא הדברים שלו הם ספר מוסר, וגם דמותו היא ספר מוסר.