שלוש תפילות ביום ותפילת תשלומין

כידוע, ההלכה היא שמי שהחסיר אחת מתפילות היום - יכול להשלימה בתפילה שלאחר מכן, והתפילה שאותה הוא יוסיף נקראת "תפילת תשלומין". בפשטות, זוהי תקנה מיוחדת של חכמים, המאפשרת לאדם להשלים את התפילה שהחסיר. נראה שניתן להציע הבנה אחרת.

בגמרא בברכות לא ע"א נאמר:

"יכול יתפלל אדם כל היום כֻּלו? כבר מפורש על ידי דניאל: 'וזמנין תלתא וגו' '... יכול יהא כוללן בבת אחת? כבר מפורש ע"י דוד, דכתיב: 'ערב ובקר וצהרים' ".

תלמידי רבנו יונה על אתר מסבירים שיש צורך בשני הפסוקים, שכן מהפסוק בדניאל ניתן היה להבין שיש חובה להתפלל שלוש תפילות ביום, בלי הגבלת זמן לכל תפילה ותפילה. על כן יש צורך בפסוק בתהילים, שמלמד שלכל תפילה יש זמן מוגדר. מה, אם כן, מלמד אותנו הפסוק מדניאל? ניתן להציע, שפסוק זה מלמד שיש דין בסיסי של שלוש תפילות ביום, שעומד בפני עצמו גם ללא ה'קומה השנייה' של זמני התפילות המוגדרים - "ערב ובקר וצהרים". 'קומה ראשונה' זו, של שלוש תפילות ביום, באה לידי ביטוי במקרה שבו אדם החסיר את אחד מזמני התפילות. לפי זה, תפילת תשלומין אינה תקנה מיוחדת, אלא פשוט מימוש של הדין הבסיסי. וכך ניתן להבין את ההגדרה שנותנת הגמרא בברכות כו ע"א לתפילת תשלומין: "שכר תפילה יהבינן ליה, שכר תפילה בזמנה לא יהבינן ליה".

אמנם, הבנה זו עולה לכאורה בגמרא, אך היא נדחית להלכה. הגמרא בדף כו ע"א מעלה אפשרות שלא יהיה ניתן להשלים תפילת מנחה בערבית, משום ש"עבר יומו בטל קרבנו". הצעה זו משתלבת היטב בהבנה שהעלינו: תפילת תשלומין פירושה השלמת שלוש התפילות של היום, ולאחר שהיום נגמר - אין עוד מקום למימוש הדין הבסיסי של שלוש תפילות ביום. הגמרא דוחה הצעה זו, ומכריעה שאפשר להשלים מנחה בערבית כיוון ש"תפילה - רחמי היא". מכאן עולה לכאורה שתפילת תשלומין היא אכן דין מחודש, הנובע מכך שתפילה היא בקשת רחמים, וניתן להקל בגדריה הרשמיים.

אולם, ניתן לדחות ראיה זו. דחייה אחת עולה מדברי המאירי (שהזכרנו בעבר, כאשר עסקנו בזמנה של תפילת ערבית). המאירי הסביר שכיוון שהתפילות ניתקנו כנגד הקרבנות, הגדרת ה'יום' לעניינן היא הגדרת ה'יום' של המקדש: היום מתחיל מהבוקר ומסתיים בלילה.

דחייה אחרת עולה מדברי בה"ג המובא בטור בסימן ק"ח:

"טעה ולא התפלל ערבית - יתפלל שחרית שניים, שכח ולא התפלל שחרית - יתפלל במנחה שלוש: בתחילה מתפלל של מנחה ואח"כ שחרית ואח"כ ערבית. רוצה לומר: כל זמן שלא עבר היום - יש תשלומין לתפלותיו".

מדברי בה"ג עולה שישנם שני דינים בתפילת תשלומין. דין אחד הוא זה שהסברנו, שמממש את הדין הבסיסי של שלוש תפילות ביום. דין זה אינו מוגבל במספר התפילות שהוא יכול להשלים, אך הוא אינו יכול לחרוג ממסגרת היום. דין שני הוא אכן תקנה מחודשת, שיכולה גם לפרוץ את גבולות היום, אך היא מוגבלת לתפילה אחת בלבד.