דילוג לתוכן העיקרי

כריתות | דף ו | פיטום הקטורת

הרב אביהוד שורץ
11.08.2014

 

הגמרא בדף ו עמוד א מביאה את הברייתא הידועה בעניין סדר פיטום הקטורת. בסיומה של הברייתא נאמר:

"חיסר אחת מכל סממניה - חייב מיתה".


בביאורו של חיוב מיתה זה על החסרת אחד הסממנים נחלקו ראשונים. רש"י כאן כתב:

"חייב מיתה - כי עייל ביום הכיפורים ... וכי מעייל קטרת שלא כהלכתה ביאה ריקנית היא וחייב מיתה".


לדעת רש"י, כאשר נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים ביום הכיפורים, הוא מוכרח להתקין את הקטורת כהלכתה. קטורת שחסרים בה חלק מן הסממנים איננה קטורת, ועל כן היא פוסלת את כניסתו של הכהן להיכל, ובלשון רש"י: "ביאה ריקנית".

הרמב"ם (הלכות כלי המקדש ב, ח) פירש את הדברים באופן אחר:

"חיסר אחד מסממניה חייב מיתה שהרי נעשית קטרת זרה".


לדעת הרמב"ם, המקטיר קטורת שלא על פי הסדר המפורש בתורה מקטיר, למעשה, קטורת זרה, וכידוע, הקטרת קטורת זרה היא איסור חמור ביותר, כפי שלמדנו ממעשה נדב ואביהוא.

הברייתא דפיטום הקטורת שולבה בסדר התפילה: במסגרת הקורבנות הנאמרים קודם תפילת שחרית, בחתימת תפילת שחרית, ולחלק מן הנוסחים אף בהקדמת תפילת מנחה. שילוב זה מהווה חלק מן החובה הכללית להזכיר את ענייני הקורבנות, השקולים כנגד הקרבתם כאשר המקדש בחורבנו. כמו כן, בעלי הסוד והקבלה ייחסו לפרשיית הקטורת חשיבות מיוחדת, והאריז"ל הורה להקפיד על אמירת פיטום הקטורת בשלושת פרקי התפילה: שחרית תחילה וסוף, וקודם מנחה. כך, למשל, הסביר במשנה ברורה (סימן קלב ס"ק יד; וראה אריכות בנושא זה ובמקורותיו בספר הזוהר בכף החיים כאן, ס"ק ח"י):

"ובכתבים איתא שהטעם להבריח הקליפות; ובשל"ה כתב לאמרו קודם תפלה ואחריה".


על רקע מחלוקת רש"י והרמב"ם דלעיל, מצאנו דיון מעניין בין הפוסקים. כבר בטור (אורח חיים קלג) ובראשונים שקדמו לו נזכר המנהג לקרוא את פרשיית פיטום הקטורת. הבית יוסף מזכיר את דעתו של מהר"י אבוהב, שהזהיר אזהרה חמורה הנוגעת למנהג זה, ומבוססת על הנאמר בסוגייתינו:

"כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסמנים ויהא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה. ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו במקצת מקומות".


הבית יוסף מתפלא על חשש מחודש זה, שמא החסרת קריאת אחד הסממנים תוביל לחיוב מיתה. הבית יוסף טוען שתי טענות:

א. לדעת רש"י, האיסור בהחסרת אחד הסממנים נוגע דווקא לכהן הגדול הנכנס לפני ולפנים ביום הכיפורים, ולא לכל אדם ובכל יום בשנה.

ב. אף לדעת הרמב"ם, הרואה בהחסרת סימן אחד איסור מצד קטורת זרה, הרי זה דווקא בנוגע להקטרה בפועל, ולא ביחס לאמירה שהיא חלק מסדר התפילה. לשון אחרת, הבית יוסף טוען שאף שיש עניין גדול בקריאת סדר הקורבנות, והקדוש ברוך הוא מעלה על הקורא כאילו זכה להקריב את הקורבנות בפועל, אין להפריז בערכה של קריאה גרידא, ובוודאי לא לראות בה הקטרה חסירה המחייבת מיתה.

למרות הסתייגותו הנחרצת של הבית יוסף, כתב הרמ"א (אורח חיים קלב, ב):

"יש שכתבו ליזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב, ולא בעל פה, משום שהאמירה במקום ההקטרה וחיישינן שמא ידלג אחד מסממנים, ואמרינן שהוא חייב מיתה אם חסר אחת מסממניה; ולכן נהגו שלא לאומרו בחול, שממהרין למלאכתן וחיישינן שמא ידלג".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)