דילוג לתוכן העיקרי

סנהדרין | דף כג | יסוד דין 'זה בורר לו אחד'

 

"דיני ממונות בשלשה: זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד, ושניהן בוררין להן עוד אחד" (משנה ריש פרק שלישי, כג ע"א).


בית דין זה, המורכב בידי שני בעלי הדין – מה טיבו? הגמרא מסבירה:

"אמרי במערבא משמיה דרבי זירא: מתוך שזה בורר לו דיין אחד, וזה בורר לו דיין אחד, ושניהן בוררין להן עוד אחד – יצא הדין לאמיתו".


כיצד מוביל המודל של "זה בורר לו אחד" (זבל"א) לדין אמת? רש"י מבאר:

"דסבר החייב: הרי אני בעצמי ביררתי האחד, ואם היה יכול להפך בזכותי, היה מהפך. והדיינין בעצמן נוחה דעתן להפך בזכות שניהן, מפני ששניהם ביררום".


ההבנה הפשוטה בדברי רש"י היא שכל אחד משני הדיינים הראשונים מוטה לטובת הצד שבחר בו, ואמור להפך בזכותו. הרא"ש (בהלכותיו כאן, סימן ב') התקשה מאוד לקבל הבנה זו:

"יש חסרי דעת טועין בדברי רש"י, ולמדין ממנו שהדיין יש לו להפך בזכות אותו שבירר ועומד במקומו לחפות בדברים אשר לא כדין. ונהגו כמה אנשים לברור להם בעל תחבולות ונתלין בדברי רש"י שמשמע שיש לו להפך בזכותו. וחלילה וחס! לא דקדקו בדבריו".


הרא"ש מדגיש כי דיין שמהפך בזכותו של אחד מבעלי הדין מטה משפט, ועובר על איסור תורה גמור. על כן הוא מבאר כי כוונת רש"י היא, שכל אחד מבעלי הדין בחר לו דיין שיוכל להבין את דבריו ואת טענותיו לאשורם, רוצה לומר: אין מדובר בדיין מוטה, אלא בדיין בעל יכולת הבנה, שיוכל לסייע להוצאת דין אמת.

למרות דבריו הנחרצים והמסתברים של הרא"ש, קשה להוציא את דברי רש"י מפשוטם – שהדיין הנבחר אכן מהפך בזכותו של הצד שבחר בו!

אכן, ייתכנו שתי הבנות יסוד בדבר טיבו של בית דין של זבל"א:

א. זבל"א הוא מנגנון לקביעת הרכב בית הדין, אך בית הדין כשלעצמו הוא בית דין כשר ורגיל לכל דבר ועניין.

ב. זבל"א אינו יוצר בית דין, כי אם גוף אחר – מה שמכונה בלשון המודרנית "גוף בוררות". על פי הבנה זו, כל אחד מבעלי הדין בוחר לו עורך דין, שילמד עליו זכות, וישא וייתן עם עורך הדין של הצד שכנגד על הכרעת דין כלשהי. אין ספק שלפי הבנה זו, יש לבחון את דין זבל"א – בהקשר הרחב יותר – בסקירה אחת עם הליך אחר, הנידון בהרחבה בפרק הראשון: הליך הפשרה (על הליך זה ראה הדף היומיומי לדפים ו–ז). ההבדל הוא שמי שיוזם את הליך הפשרה הוא בית הדין שבעלי הדין התייצבו לפניו, ואילו כאן יוזמים את ההליך בעלי הדין עצמם, הממנים עורכי דין שיעסקו בבוררות ויעלו הצעה כלשהי ליישוב הסכסוך.

בין שתי ההבנות הללו יש נפקא-מינות רבות, ואין כאן המקום לפרטן. לענייננו, ניתן לתלות את שתי ההבנות במחלוקת בהבנת רש"י. לדעת הרא"ש, מנגנון זבל"א יוצר בית דין של ממש; כמובן, בית דין מחויב לחקר האמת, ואסור לדיין לנטות לטובת אחד הצדדים. ברם, מפשטות דברי רש"י עולה כי זבל"א הוא מנגנון של בוררות, וכל צד בוחר לו עורך דין שייצג אותו כראוי, על מנת להשיג פשרה נאותה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)