דילוג לתוכן העיקרי

ברכות יעקב ועשו

קובץ טקסט

 

 

לא נוכל להתחיל בשיחה לפני שנתייחס לאירועים שקרו בהודו.אצלי בבית הכנסת התחילו כבר לומר "ועננו בורא עולם". תפילה זו היא כמעט כמו ברכת השנים הספרדית של החורף, עם תוספת קטנה.

התפילה עוסקת רובה ככולה בגשם, אולם בהמשך מופיע קטע תמוה:

"והסר ממנו דבר וחרב ורעב וחיה רעה ושבי וביזה ויצר הרע וחליים רעים וקשים ומאורעות רעות וקשות".

נשאלת השאלה – מה הקשר? הברכה היא על הגשם!

 כמו כן כשרבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים הוא מבקש מהקיסר שלושה דברים:

"אמר ליה: תן לי יבנה וחכמיה, ושושילתא דרבן גמליאל, ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק" (גיטין נו:).

מובנות לנו הבקשות על יבנה ועל רבן גמליאל, אבל הבקשה על ר' צדוק, שישב ארבעים שנה בתענית ולכן היה חולה, לא מובנת כלל! מה פתאום עכשיו?אלא ללמדנו, שגם בזמן צרת הציבור יש מקום לבקש על היחיד. נתפלל שהקב"ה ישלח רפואה שלמה לפצועי האירועים בהודו.

 

עמדת המקרא בדבר ברכת יעקב

בקריאת פרשתנו אנו צריכים להתמודד עם דברים שקשה לנו לקרוא אותם. אנו קוראים שיעקב גונב מעשו את הברכות, וזה מציק לנו. אבל מה שצריך לבדוק, זה לא רק אם זה מציק לנו אלא גם מה הקב"ה חושב על זה, מה דעת השכינה.

יצחק מברך את יעקב:

"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ: יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ:" (בראשית כז כח-כט)

אולם, בקריאת המשך סיפורי יעקב אנו מגלים שהמצב הפוך לחלוטין! מסופר על יעקב שבורח בלא כלום, יעקב שצריך לבקש במיוחד "לחם לאכול ובגד ללבש"! יעקב מתברך: "הוי גביר לאחיך", אבל נראה דוקא שעשו הוא הגביר יותר. לאן נעלמה הברכה?

בנוסף, הרי יעקב רימה את יצחק, ואנו מוצאים שלאורך כל שנותיו של יעקב בניו מרמים אותו. 20 שנה הם מרמים אותו שיוסף מת, וגם במעשה שכם הם מרמים אותו. אי אפשר שלא לקשור בין רמאויות אלה לרמאותו של יעקב.

פרשה אחרת שמעוררת בנו אי נוחות הוא פרשת מכירת הבכורה. האם השכינה מכירה במכירה? נראה שלא. כשאברהם הולך לעולמו מסופר: "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" (שם כה ט). יצחק קודם לישמעאל, כיוון בקבורת יצחק כתוב: "ויקברו אותו עשו ויעקב בניו" (שם לה כט).

לכאורה היינו מצפים שיעקב יופיע קודם, הרי הוא הממשיך! אלא שהשכינה לא מכירה במכירת הבכורה, ואכן עשו הוא הבכור.

נראה, שכדי לדעת מה דעת הקב"ה על מעשים שלנו אנו צריכים לבדוק במבחן התוצאה.

ראינו מה הקב"ה חושב. מה רבקה חשבה אנחנו יודעים – היא חששה שעשו יהיה הממשיך, חששה לגורלו של עם ישראל, ולכן רימתה את יצחק. מה שאנחנו לא יודעים זה מה יצחק חשב.

 

עמדת יצחק- פיצול ברכת "הוה גביר" ו-"ברכת אברהם"

רבקה חששה שעשו יקבל את "ברכת אברהם". ברם, אנו מוצאים שיצחק כלל לא נתן למי שהוא חשב שהוא עשו את ברכת אברהם. ז"א, "ברכת אברהם" תמיד היתה מיועדת ליעקב, ולפי זה הברכה שעשו אמור היה לקבל כללה "הוה גביר לאחיך", בעוד שיעקב אמור היה לקבל את א"י. עכשיו בכלל לא ברור מה יצחק חשב.

מתייחס לכך הספורנו:

"הוה גביר לאחיך – כי חשב שהיה טוב ליעקב שתספיק לו נחלת א"י, ושיחיה בה עם איזה שעבוד כדי שלא יטריד נפשו בעניני השררות והבלי הנפסדים, כמו שקרה לזרעו אח"כ, כאמרו: "מתאב אנכי את גאון יעקב" (עמוס ו ח). ושיהיה טוב לו שיהיה משועבד תחת אחיו ממה שיהיה משועבד תחת שאר האומות" (ספורנו כז כט)

הספורנו מסביר שיצחק רצה לפצל בין א"י לשררה, וליצור משהו שדומה לתקופת המנדט הבריטי, שיהודים חיו בא"י בעוד שהשלטון היה שלטון זר, כיון שיצחק חשש שאם יעקב יתעסק עם השררה אז הוא יגיע לשחיתות, כמו שאכן קרה וממשיך לקרות, ואת זה הוא רצה למנוע.

 

ברכת "ויתן לך"-בין יעקב לעשו

שאלה אחרת שיש לשאול על נושא הברכות הוא מהו בכלל ההבדל בין החלק הראשון של ברכת יעקב לחלק הראשון של ברכת עשו? הרי שניהם מתברכים בטל השמים ובשמני הארץ.

כותב רש"י: "ויתן לך – יתן ויחזור ויתן".

שמעתי על כך פעם, כשהייתי בארה"ב. משל למה הדבר דומה? לאדם ששלח את אביו המבוגר לבית אבות. פעם בחודש הוא שולח צ'ק שיממן את השהות שלו בבית האבות. מדי פעם הוא גם שולח עם זה דרישת שלום. האבא, מצדו, מקבל את הצ'ק והולך עם זה למשרד לשלם. הוא יודע שהבן שלו חושב עליו. בניגוד אליו, יש בן שמשלם על אבא שלו בהוראת קבע. האבא לא מכיר את הבן, והבן לא מכיר את האבא.

כך גם כאן. ברכת עשו היא אחת ולתמיד – "הנה משמני הארץ יהיה מושבך", תמיד יהיה לך. יעקב, לעומת זאת, מקבל כל פעם מחדש, הוא צריך להתפלל כל פעם בשביל הברכה. הקשר התמידי עם הקב"ה הוא מה שחשוב.

 

 


[1] סוכם ע"י בנימין פרנקל שנת תשס"ט, ולא עבר את ביקורת הרב.

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)