דברי סיכום וסיום

בשיעור שעלה לאתר ונשלח לאחרונה – על חלומות ושינה בסיפורי חז"ל ובסיפור החסידי, תמה, לעת עתה, סדרת השיעורים הנוכחית – "אגדות חז"ל וסיפורי חסידים". תמה ולא נשלמה, משום שים הסיפורים, הן בחז"ל והן במקורות החסידיים, הוא עוד רחב וגדול, כמעט אינסופי, ואנחנו נגענו כאן בטיפה קטנה ממנו, במשך השנתיים האחרונות.

בסדרה הזו השתדלתי, כפי שכתבתי בשיעור הפתיחה לסדרה, ליצור שיח בין הסיפורים שסיפרו חז"ל והסוגיות שבהן הם שיבצו אותן, ובין הסיפורים שסיפרו גדולי החסידות, והתורות שלהם. השיח הזה מצד אחד מתבקש, משום שכפי שכתבתי בפתיחה, אלה שתי נקודות בזמן היהודי, על הציר של יצירת התורה שבעל פה, שמשותף להם המקום החשוב שקיבל הסיפור בחזית הבמה של היצירה התורנית. חז"ל וגדולי החסידות, שהחשיבו כל כך את הסיפורים, חלקו, כך נראה, התבוננות משותפת על נקודות המגע בין התורה לבין העולם, המציאות, האדם, החיים. אמנם, כל דור וכל בית מדרש הביע את הדברים באופן שונה, בהתאמה למקום ולזמן. הסיפור נוגע בכל אלה באופן בלתי אמצעי, ויוצר שיח חי בין בית המדרש והתורה העמוקה שנוצרת בין כתליו, הפיזיים או הוירטואליים, לבין העולם, הטבע, ונפש האדם. השיח הזה מבטא השקפת עולם שקיבלה בחסידות את הניסוח "מלוא כל הארץ כבודו" ו"לית אתר פנוי מיניה" – אמונה עמוקה בנוכחות אלוהית בכל מקום, בכל תופעה, בכל בריאה. אפשר לפגוש את האלוהות הזו, שלפעמים מכונה השכינה, באופנים רבים במקומות שונים, בתוך האדם – בנפשו פנימה – ומחוצה לו – בחי, בצומח ובדומם – בכל אתר ואתר שהסיפורים נוגעים בהם. כך מתבצע גם היזון חוזר, רצוא ושוב, בין בית המדרש ובין העולם שמחוצה לו. חז"ל, אמנם, לא הביעו את דברים במילים האלה, אך נראה לי שהמקום החשוב שהם נתנו לסיפורים ולאגדה בכלל בתורתם מעיד על חשיבה בכיוון דומה. הנקודות המשותפות האלה נראו בעיני כבסיס טוב ליצירת שיח בין המקורות השונים, כמובן בלקיחה בחשבון של ההתפתחות של הרעיונות בתורה על ציר הזמן, שמזמן התפתחות של שפות חדשות ומילים חדשות שלא היו מצויות בתקופות קודמות. לפעמים רק ניתנות מילים חדשות למחשבות ישנות, ולפעמים המחשבות עצמן מתחדשות ומתפתחות בכיוונים נוספים, אחרים, או אפילו חולקים. כל אלה הם חלק מהשיח המתמשך של התורה שבעל פה שפרה ורבה כל הזמן.

כפי שכתבתי פעמים רבות במהלך השיעורים - השיח בין חז"ל לגדולי החסידות הוא לא תמיד מפורש או מכוון או מודע. לפעמים מצאתי סיפורים או מקורות חסידיים ש'מתכתבים' באופן ברור ומפורש עם מקורות חז"ל ספציפיים, ולפעמים זה היה נסיון שלי לדובב את המקורות לשיח כזה, מתוך מה שהיה נראה לי כנקודות השקה וחוטי מחשבה שיכולים להיפגש – מפגש פורה ומעניין.

אני מקווה שה', החונן לאדם דעת ונותן בלבנו בינה, היה בעזרי וסייע לכוון את המחשבות למקומות אמיתיים ומשמעותיים, שיהיו גם משמעותיים עבור הקוראים והקוראות פה. את המחשבות, הפרשנויות והרעיונות שעלו בשיעורים האלה לא התכוונתי להניח פה כתורה מוגמרת והם לא נועדו להיות אמירות מוחלטות שחותמות את הדיון, אלא להיפך, כאלה שפותחות אותו. המקורות שהובאו, והמחשבות לגביהם הם בעיני פתיחה והזמנה לעוד לימוד, העמקה, מחשבה, מחלוקת, ויצירה נוספת. שכן, יצירת התורה היא כאמור כים אינסופי, תפילתי לה' שהשיעורים יפתחו את הלב והמחשבה, וייצרו אצל הקוראים התחלה של שיח פנימי שימשיך ויתקיים בינם לבין עצמם, בינם לה', ובינם לחבריהם או חברותיהם לבית המדרש.

את סדרת השיעורים חתמתי במחשבות על חלומות, ועל שינה, ועל המחזוריות האנושית של החיים. אני חשוב שחלק מהגדולה גם אצל חז"ל וגם אצל גדולי החסידות היתה ההכרה באנושיות הזו, בכך שהחיים נדים בין גבוה לנמוך, בין עליות לירידות. בהכרה הזו יש רגישות גדולה לחלקיות של החיים, כפי שהיא, לצמצום שהוא חלק אינטגרלי מהקיום של אלוהים ולהבדיל של אדם בעולם, יחד עם יכולת גדולה לחלום על עליה ועל תיקון ולהשקיע כוחות תמידיים בהשגתם. אלה מאפיינים מאד מרכזיים בסיפורים, ובע"ה אלה תהיינה הבנות שתמשכנה ללוות ולתת כוח לחיים הדתיים שלנו בכל יום, כשאנו עומדים לפני ה' ומקשיבים פנימה למעמקי הנפש שלנו.