שערים למשנתו של המהר"ל מפראג

(תשפ"ד) (יום א') המהר"ל מפראג, מגדולי חכמי המחשבה בעם ישראל ודמות נערצת על יהודים וגויים, חי ופעל במרכז אירופה בתחילת העת החדשה, לאורך כמעט כמאה שנה (רע"ב-שס"ט, 1512-1609). כתב ספרים רבים והשפיע על הגותם של חכמי הדורות הבאים, ובהם גדולי החסידות, הראי"ה קוק, הרב הוטנר, מניטו ועוד רבים.
הגותו של המהר"ל רחבה מאד בהיקפה, שיטתית בתפיסתה, עמוקה בתוכנה ומיוחדת בסגנונה. המהר"ל הוא ההוגה הראשון שהמקור המרכזי לעולמו הרעיוני מצוי במימרות האגדה של חז"ל, מתוך פרשנות עמוקה להן. הוא שילב את דברי חז"ל עם תכנים מתורת הסוד, לצד כלי מחשבה פילוסופיים, דבר שהוליד הגות עמוקה במיוחד. כל הרכיבים הללו הופכים את לימוד כתבי המהר"ל לאתגר מיוחד, אבל משתלם.
בסדרה נלמד בצורה בהירה ושיטתית את הגותו המרתקת של המהר"ל, ואת מקומה בתוך המרחב הרוחני של חכמי ישראל.