Sources for “Reading Midrash Aggada,” Lecture 19

ויקרא רבה ג:ז

 

שתי מנחות הן: אם מנחה על המחבת ומנחה מרחשת, ובשתיהן הוא אומר: "והבאת את המנחה."
מה בין מחבת למרחשת?

שזו תבלל בשמן וזו תעשה בשמן כל צרכה.

ואמרו חכמים במשנה:
מרחשת עמוקה מעשיה רוחשין,
מחבת, צפה מעשיה קשין,
כדי שלא יאמר אדם: "אלך ואעשה דברים מכוערים ודברים שאינן ראויין,
ואביא מנחה על מחבת, ואהיה אהוב לפני המקום."
אמר לו הקדוש ברוך הוא: "בני! מפני מה לא בללת מעשיך בדברי תורה?"
שאין שמן אלא תורה, ואין שמן אלא מעשים טובים.

 

וכן הוא אומר (שיר השירים א): "לריח שמניך טובים שמן וגו.'"
שכרנו שבאנו ללמוד תורה, שפכת לנו תורה כשמן המורק מכלי לכלי ואין קולו נשמע, לכך נאמר: "שמן תורק שמך."

"על כן עלמות אהבוך וגו'" - ואפילו אומות העולם מכירין בחכמה ובבינה ובדיעה והשכל מגיעים לגופה של תורתך, היו אוהבים אותך אהבה גמורה, בין כשהוא טוב בין כשהוא רע להם, לכך נאמר:  "עלמות אהבוך."
 

ד"א "על כן עלמות אהבוך".

אמרו חכמים נ' שנה נקרא עולם, שנאמר (שמואל א' א) "וחנה לא עלתה כי אמרה לאשה וגו' וישב שם עד עולם", נ' שנה.

ולהלן הוא אומר (שמות כא) "ורצע אדוניו את אזנו וגו'", נ' שנה.

הלא שמענו חמשים שנה שנאמרו בשמואל הנביא נקרא עולם, חמשים שנה שנאמרו בעבד עברי נקרא עולם.

נמצא מיום שנברא העולם ועד עכשיו תשעים וז' עולמו' וחמש ש'.

לכך נאמר "על כן עלמות אהבוך".

קרא אדם ולא שנה, עדיין בחוץ עומד.
שנה ולא קרא, עדיין בחוץ עומד.
קרא ושנה ולא שימש עדיין ת"ח, דומה למי שנעלמו ממנו סתרי תורה, שנאמר (ירמיה לא) "כי אחרי שובי נחמתי."
 

אבל קרא אדם תורה, נביאים, וכתובים, ושנה משנה, מדרש, הלכות ואגדות, ושמש ת"ח, אפילו מת עליו או נהרג עליו הרי הוא בשמחה לעולם, לכך נאמר:  "על כן עלמות אהבוך."

מרחשת עמוקה מעשיה רוחשין.
כיצד יש בו באדם תורה יהיה נזהר שלא יבא לידי עון וחטא?
אמר לו הקב"ה: ברוך אתה ותהיה לך קורת רוח ויטמנו דברי תורה בפיך לעולם.
אשרי אדם שיש בו דברי תורה ושמורים בידו ויודע להשיב בהן תשובה שלימה במקומה, עליו הכתוב אומר (משלי כ): "מים עמוקים עצה בלב איש."
ואומר (תהלים קל): "ממעמקים קראתיך ה'."

ואומר (שם קב): "תפלה לעני כי יעטוף."
ברוך מי שאמר והיה העולם אמן אמן אמן.

 

Vayikra Rabba 3:7

 

There are two kinds of meal-offering,

a meal-offering [baked] on a griddle (Vayikra 2:5)

and a meal-offering of the stewing-pan (ibid. 5:7);

and of both of them it says,

"And you shall bring the meal-offering" (ibid. 8). 

What difference is there between the [meal-offering baked on a] griddle,

and [that of] the stewing-pan?

The one is mingled with oil

while the other is made with oil - which means, as much as it needs. 

 

And our Sages have said in the mishna:

A marcheshet [stewing-pan] is a deep vessel,

and [is so called because] whatever is made therein trembles;

a machavat [griddle] is flat, and whatever is made therein is hard.

 

In order that a man should not say:

"I shall go and do unseemly things, improper things,

and I shall bring a meal-offering on a griddle (machavat),

and I shall be beloved of the All-present."

The Holy One, blessed be He, says to him:

"My son, why have you not mingled your doings with words of the Torah?"

For oil symbolizes the Torah, and oil [likewise] symbolizes good deeds,

as it says,

"Your oils have a goodly fragrance; Your name is as oil poured forth" (Shir Ha-Shirim 1:3).

 

Our reward for having come to learn Torah

is that You pour Torah into us,

even as oil is poured from one vessel into another

without the sound thereof being heard;

therefore it is said,

"Your name is as oil poured forth,"

 

"Therefore maidens love You" (ibid.):

Even the nations of the world

recognize the wisdom, the understanding,

the knowledge and discernment

and attain the essence of Your Torah,

and would love Thee with a complete love,

whether it be good or it be evil for them. 

Therefore it is said, "Maidens love You."

 

Another interpretation:

"Therefore maidens love You" (ibid.).

The sages say: Fifty years is called an olam (world, eternity),

as it is written,

"Hannah did not go up, for she said to her husband,

'When the child is weaned I will bring him,

for when he has appeared before the Lord,

he must remain there for good (le-olam)'" (I Shmuel  1:22).

This is fifty years.

Elsewhere it states,

"And his master shall pierce his ear with awl

and he shall remain his slave forever (le-olam)."

Fifty years.

Have we not learned that with regard to Shmuel the prophet

fifty years is called olam.

With regard to the Hebrew slave,

fifty years is called olam.

It thus works out that from the day the world was created until today

it has been ninety-seven olamot and five years.

"Therefore maidens love You."

 

If a man has read the Scriptures, but not studied the Oral Law,

he still stands outside;

if he has studied the Oral Law, and has not yet read the Scriptures,

he still stands outside;

if he has read the Scriptures and studied the Oral Law,

but has not yet ministered unto the Sages,

he is like one from whom the inner secrets of the Torah are hidden,

as it is said,

"Surely after I was turned, I repented,

[and after I was instructed, I smote upon my thigh;

I was ashamed, yea, even confounded,

because I did bear the reproach of my youth]" (Yirmiyahu 31:19). 

But if a man has read the Torah, Prophets and Writings,

and studied the Oral Law and the Midrash, juristic and homiletic,

and has ministered unto Sages,

then even if he dies or is killed as a result,

he abides in bliss for ever. 

To indicate this, it is said, "Unto death do they love thee."

 

A marcheshet [stewing-pan] is deep, and things made therein tremble (rochashin).

In what manner [does this apply to the complete scholar]?

If there is Torah in a man, he should be careful not to come to sin and iniquity. 

The Holy One, blessed be He, says to him,

"Blessed be you, and may you have contentment of spirit,

and may the words of the Torah be forever stored in your mouth."

Happy is the man in whom there are words of Torah

and in whose hand they are safely preserved

and who knows how to return a complete answer in its right place. 

Of him Scripture says,

"Counsel in the heart of a man is like deep water, and a man of understanding will draw it out" (Mishlei 20:5). 

It is also said,

"Out of the depths have I called You" (Tehillim 80:1).

It is also said,

"A prayer of the poor when he is faint" (ibid. 58:1). 

Blessed be He whose word the world came into being.  Amen, amen, amen.