שיחה לפרשת חיי שרה - היאחזות בארץ

  • הרב ברוך גיגי

היאחזות בארץ*

במרכזה של פרשת חיי שרה עומדים שני סיפורים: סיפור קניית שדה המכפלה על ידי אברהם, וסיפור הצטרפותה של רבקה למשפחת אברהם. שני סיפורים אלו מתוארים בפרשיה באריכות רבה ובפירוט רב. הדברים הגיעו לפירוט כה רב, עד שהביאו לאמירת חז"ל:
"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים."
(בראשית רבה חיי שרה ס', ח)
אולם, עלינו לדון באותה תמיהה: מדוע באמת מאריכה התורה בצמד סיפורים זה? הלוא ניתן היה לסכם את פרשתנו בפסוק אחד או שניים לכל היותר, דוגמת: "ויקן אברהם את שדה המכפלה ויקבור שם את שרה אשתו. ויקח יצחק את רבקה בת בתואל הארמי לאשה ויאהבה". מדוע בחרה התורה להאריך בשני הסיפורים הללו?
בכדי לענות על שאלה זו, עלינו להתבונן במבט מעמיק יותר על שני הסיפורים. בסיפור קניית שדה עפרון על ידי אברהם, ניתן לראות שקניית השדה מקבלת מקום בפני עצמו בסיפור. קבורתה של שרה בשדה מתוארת לאחר קניית השדה, כפרט נוסף בסיפור:
"וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ..."         
(בראשית כ"ג, יט)
עצם קניית השדה עומדת בפני עצמה. מדוע? נראה שקבורת מתים מסמלת אחיזה בארץ באופן משמעותי. כך מדגישים מפרשי המקרא את חשיבות קניית שדה המכפלה, ואת השלכותיה של קניה זו על הדורות הבאים. על הפסוק שהבנו כותב ראב"ע:
"ואחרי כן קבר אברהם את שרה ומאז נתקיים השדה לאחוזת קבר לו ולזרעו. ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים. ועוד לקיים דבר ד' לאברהם להיות לו נחלה."
לדעת האבן-עזרא, כל הפרשה נכתבה בכדי להודיע את מעלת ארץ ישראל, להראות עד כמה הייתה חשובה לאברהם, ולהוכיח שה' קיים את הבטחתו לאברהם.
באופן שונה, גם הרמב"ן מדגיש את סמליות הקבורה בארץ וחשיבותה. לדעתו, קבורה בארץ מבטאת ישיבה בארץ, כאחד מתושביה:
"גר ותושב אנכי עמכם - היה המנהג להיות להם בתי קברות, איש לבית אבותיו, ושדה קבורה אחד יקברו בו כל הגרים. והנה אברהם אמר אל בני חת, אני גר מארץ אחרת ולא הנחלתי מאבותי בית הקברות בארץ הזאת, והנה עתה אני תושב עמכם, כי חפצתי לשבת בארץ הזאת, ולכן תנו קבר להיות לי לאחזת עולם כאחד מכם."
(רמב"ן בראשית כ"ג, ד)
לבסוף, נציין את דברי החזקוני, ההולך בכיוון דומה לזה של הרמב"ן:
"גר ותושב אנכי עמכם, גר שבאתי מארץ נכריה, ותושב שדעתי להתיישב עמכם."
(חזקוני, שם)
אם כן, פרשני מקרא רבים הדגישו בפרשיה זו את חשיבותה של ארץ ישראל, דבר היכול להסביר את האריכות בפרשה. אולם, עדיין לא ביארנו: מה הקשר בין קניית שדה קבורה דווקא, לבין היאחזות בארץ?
כאשר רצו לקבור לראשונה את הנפטרים בגוש-עציון, הונח הדבר לדיון על שולחנו של לוי אשכול, שהתלבט קשות בעניין. אחת הסיבות המרכזיות להתלבטות זו נעוצה במשמעות קבורת מתים ובאחיזה המשמעותית שהיא תולה בארץ. ברגע שנקברו מתים במקום מסוים, אין כוונה לעזוב את המקום.
אכן, בגוש קטיף התברר לנו שאף כלל זה לא נכון באופן מוחלט. גם כאשר נקברים מתים בחלקת אדמה, עלולים תושביה להתנתק ממנה. אולם, ככלל – מסמלת קבורת מתים אחיזה בארץ, קשר אל הארץ.
זוהי משמעות קניית שדה לקבורה בארץ ישראל. עלינו להיזכר: זהו לא מקום קבורתה של שרה בלבד, אלא אף של אברהם, כמתואר בהמשך הפרשה – ואף של שאר האבות והאימהות. זו שלא נקברה במערת המכפלה היא רחל, עליה אומר הנביא:
"רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ."                                    
(ירמיהו לא, יד).
מדוע דווקא רחל היא זו שמבכה על בניה? נראה שהתשובה פשוטה: רחל היא זו שלא נקברה במערת המכפלה המסמלת את האחיזה בארץ. קבורה בלתי הפיכה, קבועה לעד – מחוץ למערת המכפלה. רחל היא זו שמנותקת מהארץ, ועל כן דווקא היא מסוגלת להבין לסבלם של בני ישראל, הגולים מארצם. כאן אנו לומדים על חשיבותה ומשמעותה של האחיזה בארץ.
כאן המקום לחזור ולציין את משמעות הביטוי בו השתמשו הראשונים מפרשי המקרא "מעשה אבות סימן לבנים". כלל זה לא נאמר ככלל טכני וחיצוני בלבד. זהו לא סימן – שאם אברהם עשה כך, בהכרח חייב יצחק לעשות את המעשה הדומה. אם אברהם חפר בארות, חייב יצחק לחפור את אותן בארות, ולקרוא להן באותן שמות בדיוק, לא בכך מדובר. הכוונה היא למעשים בעלי משמעות פנימית ועמוקה. מעשה של קניית ארץ משאיר את חותמו בעולם באופן אמתי, המשפיע גם על הדורות הבאים. זו הסיבה שהאריכה התורה בהתמקחות על קניית שדה עפרון.
~*~
גם במוקד הסיפור השני עומדת מרכזיותה של ארץ ישראל. כאמור, גם סיפור זה מתואר באריכות רבה ובפירוט. עבד אברהם חוזר ומתאר את הסיפור השלם פעם נוספת באופן ייחודי ביותר. בפתח הסיפור מדגיש אברהם:
"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ."    
(בראשית כ"ד, לז)
ומדוע לא? וכי בנות חרן טובות בהכרח מבנות כנען? כנראה שהתשובה לכך היא חיובית. אם רוצים לבנות בית בארץ כנען אשר ימשיך בדרכו של אברהם, הרי שבית זה אינו יכול להכיל את הרקע השלילי של עמי כנען. זהו בית שצריך לקום על אדנים חזקים, וללא אותם מעשים אשר היו נהוגים בכנען, על פי פרשת אחרי מות:
"וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ."    
(ויקרא י"ח, ג)
 
*
***************************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב ברוך גיגי
עורך: אלישע אורון, תשע"ח
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
***************************************************************
*
 
 
 
 
 
 
*     השיחה נאמרה הליל שבת פרשת חיי-שרה ה'תשע"ב, סוכמה על ידי עמנואל מאייר ונערכה ע"י אלישע אורון. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב.